תמיס מול קליאו – על "אמת משפטית", "אמת היסטורית" ומה שביניהן

מבוא 017

פרק ראשון: משמעותם של מונחים שונים מתחום “דיני הראיות”
של המשפטנים בהיסטוריוגרפיה 29

מבוא       29

משמעות המונחים לפי הזרם ההיסטוריציסטי־אמפיריציסטי       31

משמעות המונחים על־פי זרם ה”אנאל”       36

משמעות המונחים ב”מיקרו־היסטוריה” וב”היסטוריה מלמטה”   40

“להפסיק עם פולחן העובדות” — משמעות המונחים
בזרם הקרוי “פוסט־מודרני”044

משמעות המונחים בזרם הקרוי “היסטוריה אוראלית”
(או “היסטוריה בעל־פה”)    54

משמעות המונחים בגישה המרכזית (הפוזיטיביסטית)
בהיסטוריוגרפיה בת־זמננו   61

סיכום פרק ראשון        66

טבלה 1: משמעות המונחים בגישות השונות        70

פרק שני: דיני הראיות — המתודולוגיה של המשפטן    72

מבוא       72

התפתחות דיני הראיות במשפט הקונטיננטלי והמקובל    79

דיני הראיות במשפט הקונטיננטלי     84

דיני הראיות במשפט המקובל — מהקמת חבר המושבעים
ועד המאה ה־19       91

ההיסטוריה של קביעת הכללים בנוגע למסמכים  92

ההיסטוריה של קביעת כללים בנוגע לעדות בעל־פה     93

הרפורמות בדיני הראיות באנגליה במאות ה־18-19 94

הקודיפיקציה של דיני הראיות 100

הרפורמות בדיני הראיות בנוגע למסמכים    101

סיכום סקירת ההיסטוריה של יצירת דיני הראיות במשפט המקובל   102

עיקרי ההבדלים בין דיני הראיות במשפט הקונטיננטלי
לבין דינים אלה במשפט המקובל  103

משמעותה של “ראיה” (evidence) במשפט המקובל
שהשתרש בישראל   105

מסמכים         105

ראיה חפצית    107

עדות    107

ראיות נוספות שאינן נכללות בהגדרה הפורמלית  108

ראיות העידן החדש — הראיות המדעיות והראיות הדיגיטליות    109

עקרון “סופיות הדיון”    121

הקשר בין ראיות לקביעת עובדות במשפט  122

מגמות חדשות בדיני ראיות     123

סיכום פרק שני   125

פרק שלישי: ההיסטוריון כשופט — השופט כהיסטוריון 127

מבוא       127

גישת ההיסטוריונים להשוואה בין תחומי הידע       127

מבקשי ההקבלה       127

שוללי ההקבלה        133

גישת ביניים — קרלו גינצבורג        139

נקודות השקה ושוני בין היסטוריה למשפט  143

בתי המשפט הדנים בסוגיות היסטוריות     144

היסטוריונים המסתמכים על חומר משפטי  149

סיכום גישות ההיסטוריונים     151

גישת המשפטנים להשוואה בין מלאכת השיפוט
למחקר ההיסטורי     152

אמת משפטית — אמת עובדתית — אמת היסטורית        155

הגישה לפיה על בית המשפט לחתור לגילוי האמת העובדתית,
שהיא האמת המשפטית   155

הגישה שלפיה על בית המשפט לעשות “צדק”,
ואין לכך שום קשר הכרחי לאמת העובדתית   159

סיכום גישות המשפטנים אשר להשוואה בין תפקיד השופט
לתפקיד ההיסטוריון  162

התנגשות בין אמת עובדתית לאמת היסטורית
במשפטים היסטוריים 162

סיכום פרק שלישי       168

פרק רביעי: מקרי המבחן        171

מקרה מבחן ראשון: משפטי משה סבוראי נגד אנשיל שפילמן,
עיתון “מעריב” וארכיון “ההגנה”    171

רקע     171

תביעת סבוראי נגד שפילמן    172

העדויות שעליהן התבסס פסק הדין 172

ראיות שהשופט סירב לקבל  176

ראיות שהתקבלו אך לא זכו להתייחסות מעמיקה בפסק הדין — התמורות שחלו בעדויות   194

תביעת סבוראי נגד ארכיון ‘ההגנה’  196

תביעת סבוראי נגד עיתון “מעריב”   203

מקרה מבחן שני: תביעת אריאל שרון נגד עוזי בנזימן
והוצאת עיתון “הארץ”         205

מבוא    205

סיפור המעשה 206

כיצד ומדוע הוסתרו הראיות במשפט?       212

טבלה 2: הציטוטים שההגנה ביקשה להציגם כראיה במשפט
למול הראיות שהוסתרו    225

טבלה 3: סיכום הראיות שהוסתרו, ומשמעותן בהקשר של
תוצאות המשפט    234

סיכום פרק רביעי      240

פרק חמישי: ועדת חקירה ממלכתית 246

מבוא       246

חוק ועדות חקירה        246

אירוע היסטורי הנחקר בידי ועדת חקירה ממלכתית        249

העתירה לבג”ץ נגד הקמת ועדת החקירה לרצח ארלוזורוב        251

חקירה לגילוי אמת עובדתית (ועדת חקירה) לעומת
שיפוט־עשיית צדק תוך קביעת אמת משפטית (בית משפט)   253

לאן נעלם ההיסטוריון מוועדות חקירה הדנות
בפרשות היסטוריות? 256

משמעות היעדרו של היסטוריון כחבר בוועדות אלו 258

סיכום פרק חמישי        262

פרק שישי: סיכום  265

מרנקה עד וַייט — משמעות המילה “ראיה” בהיסטוריוגרפיה      265

ראיה במשפט המקובל — עד מדבר עדיף על תעודה שותקת    269

המשמעות המעשית של ההבדלים המתודולוגיים המשתקפת
ממקרי המבחן 271

פרשות סבוראי 271

פרשת שרון־בנזימן    274

כאשר השופט נדרש לסוגיה היסטורית       276

“משפטים היסטוריים” — משימה בלתי־אפשרית   278

ועדת חקירה ממלכתית — שילוב כוחות רצוי        279

סוף דבר  281

רשימת המקורות 283

הליכים משפטיים וחקיקה       294

מפתחות    297