הקודם
הבא
הקודם
הבא
תרגום אמציה פורת
מחיר קטלוגי:
99.00
₪
מחיר באתר:
₪99.00
המלאי אזל
כשהיה קריסטופר ניומן בן ארבע עשרה אחז אותו הצורך הדוחק בכתפיו הצעירות הרזות ודחף אותו אל הרחוב כדי להרוויח את ארוחתו באותו הערב. מאז נמצא יַזָם במובן הנעלה של המונח, נַסיין מלידה, הרפתקן ואפילו פזיז ונמהר, החיים היו לו משחק פתוח, והוא הימר על סכומים גבוהים, וידע כישלונות צורבים והצלחות מזהירות. מטרתו האחת בחייו הייתה לעשות כסף; לפי תפיסתו הדבר שלשמו הוצב בעולם היה לחלץ בכוח מן ההזדמנות המתריסה הון גדול, והמרובה משובח. הרעיון הזה מילא כליל את אופקו והשׂביע את דמיונו. על השימושים של הכסף, על מה שיכול אדם לעשות בחיים שלתוכם הצליח להזריק זרם של זהב, על כך נתן את דעתו רק במידה זעומה ביותר. הוא זכה לבסוף, נשא את שלל רווחיו, ונעשה איל הון; ועכשיו מה יעשה בהונו?כשהיה בן שלושים ושש ראה צורך לנוח מעט, לשכוח לפרק זמן את העסקים, להתפנות להביט כה וכה, לנסוע אל אירופה, לראות תרבויות אחרות, לצפות באוצרות האמנות של העולם הישן, לבלות בנעימים, להוסיף דעת, ואף לשאת לו אישה.בפריס הוא מתאהב באריסטוקרטית צרפתייה ממשפחת אצולה מיוחסת שזה כאלף שנים לא התחתנה אלא במשפחות אצולה, ומבקש לשאת אותה לאישה.הנרי ג'יימס, אמן התיאור והשׂיח, מפליא לתאר את פגישתו של גיבורו ניומן עם עולמה של צרפת, והשיח שלו עם הנפשות שבה, מן המעמדות הפשוטים ועד האריסטוקרטיה, מתעלה למדרגה של דיאלוג, או לפעמים דוּ שיח של חירשים, בין תרבויות.הישג מופלא של האמן בצעירותו.
ביום זוהר של מאי 1868 התרווח לו ג'נטלמן אחד כנוח לו על ספה מעוגלת גדולה שהייתה בעת ההיא במרכז סלוֹן קָרֵה, במוזיאון ה"לוּבְר" בפּריס. הספה המרוּוחת הזאת סולקה מאז, לצערם הרב של כל האוהבים נעדרי הנחישות של האמנויות היפות; אבל האיש שמדובר בו עכשיו כבש לו בשלווה את המקום הרך ביותר בה, ובראש מוטל לאחור וברגליים מתוחות, ומתוך הנאה עמוקה מתנוחתו, תלה עיניים במַדוֹנה היפהפייה הנישאת על ירח של מוּרילוֹ.[1] כבר הסיר את כובעו והשליך אל צדו מדריך אדום קטן ומִשקפי אוֹפּרה. היום היה חם והוא היה מחומם מהליכה והעביר שוב ושוב במטפחתו על מצחו בתנועה יגעה מעט. ועם זה היה ברור שהוא לא אדם שהעייפות היא מקורבת שלו; גבה קומה היה, רזה ושרירי, והוא העלה על הדעת אותו סוג של עֱזוּז נמרץ שרואים בו "קשיחות". אבל מאמציו ביום ההוא לא היו כהֶרגלו, ומעללים גופניים גדולים שעולל פעמים רבות הניחו אותו בתשישות פחותה מזו של הטיול בניחותה ב"לוּבְר". כבר צפה בכל התמונות שסומנו בכוכבית בעמודים רבי רושם של דפוס משובח ב"בֵּדֵקֶר" שלו.[2] תשומת לבו התייגעה ועיניו סונוורו, והוא התיישב מתוך כאב ראש אסתטי. ולא רק בכל התמונות צפה, אלא גם בכל ההעתקים הנעשים והולכים מסביב להן, בידי נשים צעירות רבות בלבוש שאין בו דופי שמייחדות את כוחן, בצרפת, להפצת יצירות המופת, ולמען האמת, פעמים רבות התפעל מן ההעתק הרבה יותר מאשר מן המקור. ארשת פניו די היה בה להעיד שהוא איש חכם ומוכשר, ואכן פעמים רבות ישב ער כל הלילה על חבילה גדושה של חשבונות, ושמע את קריאת התרנגול בלי כל פיהוק. אבל רָפָאֵל וטיציאן ורוּבֶּנס היו סוג חדש של חשבון, והם נטעו בלב ידידנו, בפעם הראשונה בחייו, אי אמון עמום בעצמו.[1] Bartolome Esteban Murillo (1617-1682), צייר ספרדי של מעמדים דתיים ודיוקנאות.[2] "בדקר" – מדריך תיירות, קרוי על שמו של המו"ל שפיתח אותו (Karl Baedeker1801-1859).
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת