כוס ורודה מחרסינה דקה

"חייבים לברוח ! לא נותרה ברירה, המשלוחים למחנות ההשמדה מתרבים מיום ליום.

מצטופפים בפינת האסם, עטופים בסמרטוטים, דרוכים ומפוחדים, מחכים לסימן מסולו... לחצות סוף סוף את הגדר החשמלית הארורה של מחנה הריכוז טרנסניסטריה".

האנטישמיות גואה, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברומניה, שני צעירים יהודים מוצאים זה את זו, מגלים יחד את הכוח לאהוב, לחלום ולהאמין.

כשנדמה שאין סיכוי, מאחורי החומות, בין פחד המוות לגבורת הבריחה, נרקם סיפור אנושי, סיפור של אהבה, סיפור של אומץ והתעקשות לדבוק בחיים.

יהודית מלמד, בת לשורדי שואה, מספרת את סיפור חייהם של הוריה, סיפור משפחתי המשקף סיפורו של עם שלם.

בכתיבתה עם נגיעות של הומור וחמלה, בעומק רגשי ובגובה העיניים היא מביאה את סיפורם של מי שלא ויתרו על התקווה.

זהו ספר חובה לכל מי שמאמין ביכולתו של האדם לשאת ולהפיץ אור גם בזמנים חשוכים.

בעולם שבו השנאה שוב מרימה ראש, האהבה תנצח!