זר מכאן

זר מכאן מתאר את סיפורו יוצא הדופן של ארנון צוקרמן (נו' 1934), שהוא גם סיפורה של תקופה, עדות של בן־הדור. צוקרמן מספר בקול אמיץ על נתיב חייו המקצועיים מילדותו בחיפה היהודית־ערבית, שירותו בחיל הים, דרך ניהול הטלוויזיה. בהמשך עשה דרכו באקדמיה באוניברסיטת תל אביב, ובאוניברסיטה של ניו יורק (NYU) ועד נשיאות בצלאל, האקדמיה לאמנות ועיצוב בשנות האלפיים.צוקרמן ניהל את הטלוויזיה ממלחמת יום הכיפורים (1973), כשמילאה תפקיד מרכזי בתיווך החזית לעורף, ועד לחתימת הסכם השלום עם מצרים (1979) – אחת התקופות הסוערות בתולדות המדינה ומילא תפקיד מכריע ביצירת כלי תקשורת בועט הנלחם על עצמאותו ומסרב להיות נגוע בפוליטיזציה. הייתה זאת התקופה המפוארת בתולדות הטלוויזיה: עם סאטירה נוקבת – ניקוי ראש, משדרי חדשות וענייני היום רחבי יריעה, עם מדגם הבחירות הטלוויזיוני הראשון ב־1977 שבישר על המהפך הפוליטי, סיקור ביקור סאדאת ותהליך השלום עם מצרים.בכל הארגונים היוצרים אותם ניהל היה צוקרמן "מכאן" – בעין הסערה ורגליו יציבות על הקרקע, אך גם "זר" – איש מבחוץ, לא אמן ולא יוצר, אך תמיד משרת של העניין הציבורי הרחב. איכותם של ארגונים יוצרים נקבעת על ידי מידת החופש הניתן בהם לעובדים היצירתיים. כאן הייתה עוצמתו של צוקרמן וזו אמנותו.