האורות של מיאמי

ב"האורות של מיאמי", ספרו של ירון אביטוב, מצטיירת אמריקה הלטינית כמעין אטלנטיס אבודה, שתושביה משתוקקים להימלט ממנה כי היא טובעת, אך מצד שני, אי-אפשר לעמוד בפני קסמיה. סיפוריו נקראים כמו "אגדות-עם מצוירות", כדברי אחד מגיבוריו, והם משלבים קסם מאגי לצד תיאורים מכמירים של סבל, עוני ופחד. בקובץ, הכולל חמישה סיפורים ונובלה, דרים להם בכפיפה אחת נוצת הפלא של אמיליו האינדיאני; ה"מרקה", שרביט הקסמים, של פרנסיסקו המכשף, שמצייר לנשים הרות על בטנן; עובר שנולד כמו פסל עץ של ציפור; חבל אהבה, הכומס סוד אינדיאני קדום ומציל בורחים מטביעה, שהופך לבסוף לחבל מוות; כפות ידיו הענקיות של אנריקה ששולטות בו ולא הוא בהן; וגם דמויות טרגיות: סופר המתנגד למשטר הנוטה למות ומבקש לפני מותו להיפגש עם אביו המתנכר לו, וכן אסיר המדמה שאורות התעתועים המרצדים מולו הם של חוף מבטחים שאליו ניסה להגיע."האורות של מיאמי" נוגע בשאלות של חירות והישרדות, כשהחבל מונח על הצוואר. בסגנון חסכני, אמין וחף מזיוף, הנע בין ריאליזם לפנטסיה, בונה ירון אביטוב עולם עשיר הנטוע בתרבות שלא הכרנו. הוא עוסק ב"אחֵר" ובגיבורים נואשים הנאבקים בממסד ובשלטון עד כדי חירוף נפש, והקורבניות שלהם היא בלתי-נמנעת. סיפורים אלה הם ממיטב הפרוזה של חתן פרס ראש הממשלה לשנה זו. על "האורות של מיאמי": "אביטוב הוא מספר ייחודי הן בנושאי סיפוריו והן בסגנונם" (ראובן מירן); "מצבים אנושיים ואמינים מאוד" (יצחק אורפז).ירון אביטוב זכה לביקורות נלהבות על ספרו הקודם "יומה", ולשבחים רבים על ספריו האחרים, ביניהם: "פתק מאמא", "אדון הסליחות" ו"הסתכלות".