מחיר קטלוגי:
74
₪
מחיר באתר:
₪74.00 ₪51.80
המעברה כזירת הישרדות. על גבעה קירחת הונחו אלה בצד אלה ואלה בתוך אלה מאות עולים חדשים מתרבויות שונות, מסיפורי חיים שונים. תוך כדי מאבק קיומי במחסור, בצפיפות ובתתֿתנאים סניטריים, נחשפים העולים בחולשותיהם ובעוצמתם: אהבות, קנאות ותככים, רגעי שבירה לצד גילויי גודל נפש ונדיבות.מתוך ההוויה הזו יוצאת הומיה למסעה. ילדהֿנערה עולה מלוב זוכה במלגת לימודים המוציאה אותה אל המפגש הטעון עם בני הטובים בבית הספר התיכון בחיפה. שנות לימודיה הן מאבק רצוף להסתרת דלותה. נערה לוחמת ותאבת דעת, משוררת לעתיד. היא אוחזת בלבו של הקורא ומוליכה אותו, בבליל קולות הנמזגים זה בזה עד שהם מתחברים לסיפור אחד – סיפורה של מעברה."יצירה יחידה במינה המציגה סוףֿסוף את המעברה בפניה האנושיות, מתוך עדות של מי שהייתה שם וכותבת מתוך נפשה ולכן נוגעת בלבבות. יצוין למען 'הגילוי הנאות' שגם אני גדלתי באותה מעברה ועל כן יכול אני להעיד על האותנטיות, ואילו הרגש שמעורר הרומן הרגיש הזה הוא נחלת כל הקוראים והקוראות, גם מי שלא היו שם."(יצחק גורמזאנו גורן, סופר)"כוחו של הספר בלשון הפיוטית שלו, הנוסכת קסם גם על רגעי היוםֿיום, וביכולתה של המספרת לרקום ברגישות רבה, ביד אמן, סיפור אנושי כובש לב, שאור וצל מעורבים בו יחדיו."(דבורה חיץ, משוררת ומחזאית)*ספריה הקודמים של לידיה ברֿאב (שירה): למגע החבוי, הוצאת ספרית פועלים (1991) קשורה ומותרת, הוצאת עיתון 77 (1993) ילדה רצה וגופה סוכר וחמציצים, הוצאת ב. הסופר (1996) רוכבת על היומיום, הוצאת עקד 2009.
צריפי העץ רובצים על הגבעה כמו עדר בקר בארץ ענקים. טללים מנצנצים על עשבי הבר, והסלעים הלחים בוהקים.מדאם אלואיז שואפת את האוויר הצח של הבוקר ומהדקת למותניה סינר פרחוני ובו כיס עמוק למטבעות כסף, שתפרה משאריות בדים. בלוקי הקרח הועמסו כבר על עגלתה, ורעש המנוע של הטנדר המתרחק לא הפריע לַמעבּרה להמשיך בתנומתה. היא צועדת לצד החמור, מהורהרת או אולי מנומנמת. ידה האחת בריתמת החמור והשניה בפעמון נחושת כבד.את צלצולי הבוקר הראשונים היא מנגנת ברוך, לא להבהיל אנשים מן החלום. נעים לה בשקט הזה. היא מדמיינת שהם עדיין בבגדד. בעלה, יבואן של מכונות תפירה "זינגר", מעיין בניירות שעל שולחנו. במשרדו המואר שברחוב אל אזהר שלוש, מבעד לחלון הקמור, נישא אליו הריח הבוצי של החידקל."כן, אדון חאבו", "בבקשה, אדון חאבו", היו העובדים במשרדו נכנסים ויוצאים לעשות דברו.כשהרוח נושבת, כפות הדקלים נעות ביחד עם זהרורי השמש על רקע תכלת השמיים.בעוד חושך עזבה אותו, יושב על מיטת הקרשים בשיכול רגליים. כל מי שעובר ליד חלון הצריף יכול לראות את ראשו המוארך בוהה בחלל. זה חודשים אינו מדבר, רק נהמות יוצאות מגרונו.כל בוקר, כשהיא עדיין בכתונת לילה, רוחצת מדאם אלואיז את בעלה, מחליפה את בגדיו ומגישה לו כוס תה מקומקום של מים שרתחו על פרימוס.שבוע או שבועיים אחרי שהגיעו למעברה, נהפך לאדם אחר. בהתחלה לא הפסיק לדבר על חבריו הערביים שבגדו בו בגלל מלחמת העצמאות, ועל הדי. די. טי. שריססו אותו בארץ, אבל אחרי שנה של עבודה ביערות הקרן הקיימת – חלה ומאז הוא שותק.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת