שדים

Бесы

תרגום מרוסית: גרשון חזנוב

עמודים: 612

עריכה: אחרית דבר מאת פרופ' דימיטרי סגל

תאריך יציאה לאור: 2003

דאנאקוד: 2491456

ספרות מופת מתורגמת

מחיר קטלוגי:

124

 ₪

מחיר באתר:

124.00 62.00

גב הספר

מרוסית: גרשון חזנוב"שדים" הוא הרומן האוטוביוגרפי והאישי ביותר של דוסטוייבסקי. ביצירתו זו, שנתקבלה ברוסיה בדרך שונה מאוד משנתקבלה במערב אירופה, הגיע דוסטוייבסקי לשיא הישגו האמנותי. ב"שדים" דוסטוייבסקי חודר לנפש הגיבורים – שותפים לתנועות השחרור המחתרתיות ולתאים של התנועות הרדיקליות, שהתרבו ברוסיה מאז שנות הֿ70 של המאה הֿ19. השקפת עולמו של סרגיי נצ'אייב (1847-1882) שעיקרה הקרבה מוחלטת של היחיד למען המטרה – החלפת המשטר וארגון מחדש של החברה, היא שמדריכה את גיבורי הרומאן. "שדים" הוא רומן נבואה של דוסטוייבסקי, משום שהוא מתאר את המהפכה על כפל פניה: הפן הבוגדני, השפל, ולעומתו הפן הטהור, האוטופי, המבוסס על חוסר עניין בתועלת אישית. גיבורי "שדים" מגלמים קטבים של מהפכנים פרובוקטורים מרקע חברתי שונה – דמויות חלשות שחולשותיהם מלוות בכוח עז, לעתים היפנוטי, שגורר את בני חוגם ואותם עצמם.הריאליזם של "שדים" הופך את הרומן לספר אקטואלי גם היום. במידה מרובה דוסטוייבסקי מתאר את הסכנות של האידאולוגיה ואת סופה הבלתי נמנע. הוא מתאר את התוצאות הנוראות, ליחיד ולחברה, של טשטוש ההבחנה בין המוסר הציבורי למוסר היחיד, וממחיש עד כמה כוונות טובות עלולות להביא לידי תוצאות הרות אסון.לספר נוספו הערות ואחרית דבר מאת פרופ' דימיטרי סגל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

מתוך הספר

פרק ראשוןבמקום מבוא: פרטים אחדים מקורות חייו של סטֶפּן טרוֹפימוֹביץ' וֶרחוֹבֶנסקי נשוא הפנים.בבואי לתאר את המאורעות האחרונים, והמוזרים כלֿכך, אשר התרחשו בעירנו שלא הצטיינה במאומה עד כה, אני אנוס, מחמת חוסר ניסיון בכגון אלה, להתחיל ממרחקֿמה, וליתר דיוק – בפרטים ביוגרפיים אחדים עלֿאודות סטפן טרופימוביץ' ורחובנסקי עתיר הכשרון והכבוד. ישמשו נא פרטים אלה כמבוא ותו לא לספר דברי הימים המוצע, ואילו הפרשה עצמה שבכוונתי לתאר אותה עודה לפנינו.אומַר גלויות: סטפן טרופימוביץ' ורחובנסקי גילם בקרבנו בקביעות כמין תפקיד מיוחד במינו ואיך לומר, אזרחי, ואהב את תפקידו זה עד כדי להט – אפילו, כך נדמה לי, לא יכול לחיות בלעדיו. ואין כוונתי להשוות אותו לשחקן תיאטרון: אלוהים ישמור, מה גם שאני עצמי רוחש לו כבוד. ייתכן שהכול היה כאן עניין של הרגל או, מוטב לומר, של נטיית לב מתמדת ונאצלת, משחר ילדותו, לחלומות נעימים על שליחותו האזרחית הנאה. הוא, למשל, אהב עד מאוד את מצבו כ"נרדף" וגם, כמו שאומרים, כ"גולֶה". לשתי המלים האלה נלווה זוהר קלאסי מיוחד במינו ששבה את לבו אחת ולתמיד, ולאחר שרומם אותו בהדרגה בעיני עצמו במשך שנים כה רבות, העלה אותו לבסוף למעין בימה מרוממת למדי ומחמיאה לו. ברומאן אנגלי סאטירי אחד מהמאה שעברה פלוני גוליבר, בשובו מארץ הליליפּוּטים, שגובה אנשיה היה רק כתשעה סנטימטרים, התרגל עד כדי כך לראות את עצמו כענק ביניהם, שבהתהלכו ברחובות לונדון צעק שלא מדעת לעוברים ושבים ולעגלונים שיסטו מדרכם לפניו ויישמרו לבל ידרוס אותם איכשהו – הוא דימה לעצמו שעודנו ענק והם קטנטנים. על כך זכה לקיתונות של לעג וגידופים, והעגלונים הגסים אפילו הצליפו בענק בשוטיהם; אך האם זה הגיע לו? שמא יש דברֿמה שהרגל לא יכול לו? ההרגל הביא כמעט לידי כך גם את סטפן טרופימוביץ', אך בצורה תמימה ובלתיֿמזיקה עוד יותר, אם ניתן להתבטא כך, משום שהוא היה אדם נפלא מן הנפלאים.אני אפילו חושב שלבסוף כולם ובכל מקום שכחו אותו; אך בשום אופן לא ניתן לומר שגם קודםֿלכן לא שמעו כלל את שִׁמעוֹ. אין ספק שגם הוא השתייך זמןֿמה לאותה פמליה מפורסמת של אנשי המעשה המהוללים בני הדור שלנו, אשר עבר מן העולם, ובזמנו – אולם רק למשך רגע קט, ממש שניה, לא יותר – אותם אנשים נחפזים ונמהרים של אז ביטאו את שמו כמעט בנשימה אחת עם שמותיהם של צַ'אדַיֵיב, בֶּלינסקי, גרַנוֹבסקי והֶרצֶן, שרק החל אז את פועלו בחוץֿלארץ. אך פעילותו של סטפן טרופימוביץ' הסתיימה כמעט באותו הרגע ממש שבו החלה בשל, איך לומר, "מערבולת צירוף הנסיבות". ומה מתברר? ככלות הכול, לא רק שלא הייתה "מערבולת", גם ה"נסיבות" כלל לא היו, לכל הפחות במקרה זה. רק לא מכבר, לפני ימים אחדים, גיליתי, לתדהמתי העצומה אבל כעת כבר בוודאות גמורה, שסטפן טרופימוביץ' לא רק שלא חי בקרבנו, בפלך שלנו, כגולֶה, כמו שהיה מקובל אצלנו לחשוב, אלא אפילו במעקב לא היה מעולם. אחרי ככלות הכול, מה רב כוחו של הדמיון של אדם עצמו! כל חייו הוא האמין באמונה שלמה שבחוגים מסוימים חוששים ממנו דרך קבע, כל צעדיו ידועים ונרשמים ללא הרף, וכל אחד משלושת מושלי המחוז שהתחלפו אצלנו בעשרים השנים האחרונות הביא עמו בבואו למשול במחוז רעיון מסוים וטורדני ביחס אליו, שהחדירו בו בחלונות הגבוהים מיד עם העברת המחוז לידיו. אילו רק הוכיח מישהו באותות ובמופתים לסטפן טרופימוביץ' ישרֿהדרך שאין לו כלל וכלל ממה לחשוש, היה נעלב בלי ספק. והלוא אדם נבון היה וברוך כשרון עד בלי די, אפילו, איך לומר, איש מדע, אףֿעלֿפי שבמדע, אגב... נו, בקיצור, במדע הוא לא פעל רבות, וכנראה לא עשה מאום. אבל אצלנו בארץ רוסיה זה קורה לאנשי המדע על ימין ועל שמאל.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "שדים"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

דילוג לתוכן