המזונות הארציים

André Gide - Les Nourritures Terrestres | אנדרה ז'יד הוא חתן פרס נובל לספרות לשנת 1947

שפת מקור: צרפתית

תרגום : ניר רצ'קובסקי

עמודים: 163

עריכה: דנה שילר

תאריך יציאה לאור: מרץ 2024

דאנאקוד: 24951189

מסת״ב: 978-965-7828-24-3

פרס נובל לספרות

מחיר קטלוגי:

88.00

 ₪

מחיר באתר:

88.00 61.60

גב הספר

"המזונות הארציים" הוא אחת היצירות הידועות והמכוננות בספרות הצרפתית המודרנית, מקור השפעה והשראה לדורות של קוראים, של  אנשי רוח ומחפשי דרך.

אנדרה ז׳יד(1951-1869)  לימים מבכירי סופרי צרפת אך בעת כתיבת הספר עדיין סופר בתחילת דרכו, יצר שילוב שאין לו אח ורֵעַ, בין שירה לפרוזה ובין סוגות ספרותיות שונות. בעקבות החוויות והתמורות שהתחוללו באותן שנים בחייו – מסעותיו לצפון אפריקה, התרחקותו מן הנוקשות הנוצרית שעל־פיה חונך בנעוריו, והגילוי המתפרץ של מיניותו – כתב ז׳יד מעין ״אוונגליון חדש״, המנון לשחרור הרוח והגוף. מתוך מבט תמים ואירוני כאחד הוא לוקח תלמיד דמיוני, נתנאל, למסע חניכה בין נאות המדבר של הסהרה ובין נופי הכפר של חבל נורמנדי, בין תחנות אוטוביוגרפיות ובין חוויות מפרי דמיונו, בין הספרות הקלסית של יוון ורומא ובין שירת פָּרַס ופסוקי הברית החדשה.

זהו התרגום הראשון של "המזונות הארציים" לעברית מאת ניר רצ׳קובסקי, אשר גם הוסיף הקדמה לספר.

מתוך הספר

שעה שאחרים מפרסמים או עובדים, ביליתי אני שלוש שנות מסע בניסיון הפוך, לשכוח כל מה שלמדתי דרך ראשי. התפרקות זו מן הדעת שנרכשה היתה איטית וקשה; היא היתה מועילה יותר מכל הלמידה שכפו עלי בני־האדם, והיתה לי באמת תחילתו של חינוך.

לעולם לא תדע אילו מאמצים היה עלינו לעשות כדי להתעניין בחיים; אך כעת שהם מעניינים אותנו יהיה זה כבכל דבר – בלהט.

בחדווה נהגתי להעניש את בשׂרי, והתענגתי על העונש עוד ביתר תאווה מאשר על העבירה – עד כדי כך השׁתכּרתי מגאוותי על שאיני סתם חוטא פשוט.

יש לזנוח את אידיאת המַּעֲלָה; היא מכשול גדול בפני הנפש.

אי־הוודאות של דרכינו עינתה אותנו כל חיינו. מה אומר לךָ? כשחושבים על כך, כל בחירה היא מבעיתה: מבעיתה היא חירות שאינה מודרכת עוד בידי חובה. זו דרך שיש לבחור בה בארץ שאינה מוכרת מכל וכל, ארץ שבה כל אחד מגלה את גילויו שלו ואינו עושה זאת – שים לב – אלא למען עצמו; כך שגם המטושטשות שבעִקבות, בנידחים שבמדבריות אפריקה, הן פחות מפוקפקות... שיחים נותני צל מושכים אותנו; תעתועי מעיינות שטרם חרבו... והרי המעיינות יהיו היכן שינבּיעוּ אותם תשוקותינו; שכן הארץ קיימת רק במידה שהתקרבותנו מעצבת אותה, והנוף שסביב נפרשׂ אט־אט לקראת צעדינו; איננו רואים עד קצה האופק, ואפילו סמוּך אלינו אין אלא מראית־עין, שמתגלה הדרגתית והיא כחומר ביד היוצר.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "המזונות הארציים"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.