העברית ולשונות אירופה – עיונים בלשונות ספרותיות

Hebrew and the European Languages

עמודים: 267

עריכה: גלית גולדרייך

תאריך יציאה לאור: מרץ 2024

דאנאקוד: 24951094

מסת״ב: 978-965-7805-82-4

מבצע קיץ 20% הנחה

מחיר קטלוגי:

98.00

 ₪

מחיר באתר:

98.00 78.40

גב הספר

הספר העברית ולשונות אירופה מוקדש לבחינת צמיחתה, התגבשותה והתקבלותה של לשון ספרותית חדשה, ובכללה לשון הכתיבה הספרותית־אמנותית.

בספר שלפנינו נסקרות צמיחתן ויצירתן של הלשונות האירופיות הספרותיות, לשון לשון ודרכי פיתוחה והתפתחותה. בהמשך  נידונים חמישה ניסיונות מודעים ומכוונים שנעשו בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 ליצור עברית ספרותית חדשה הן עבור הספרות היפה והן עבור הספרות הפובליציסטית.

העמדת יצירתה של העברית הספרותית החדשה על רקע יצירתן או תחייתן של הלשונות הספרותיות האירופיות בעת החדשה מאפשרת לנו לראות את פיתוחה ועיצובה  גם כאחת החוליות בתהליך כללי של יצירתן והתפתחותן של לשונות ספרותיות סטנדרטיות, בעיקר אותן הלשונות שפיתוחן היה חלק אינטגרלי מן התחייה הלאומית של עמי אירופה במאה ה־19.

אילן אלדר, הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה. הוא בעל תואר דוקטור ללשון עברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (תשל"ח). בשנת 1991 נבחר לחבר מלא באקדמיה ללשון העברית.

בהוצאת כרמל ירושלים ראו אור ספריו: ממנדלסון עד מנדלי, בדרך לעברית חדשה (2014);

תולדות הלשון העברית בהיבט חברתי ולשוני ובהתפלגות גיאוגרפית (שני כרכים, 2018); חקר הלשון העברית בימי הביניים, טקסטים ומחקרים (2019) והמחזאות העברית המקורית והמתורגמת מראשיתה עד תום המאה ה־19, סקירה כרונולוגית (2023).

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "העברית ולשונות אירופה – עיונים בלשונות ספרותיות"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

פתח דבר 111
פרק ראשון: הלשונות הספרותיות של אירופה 113
הקדמה 115
סקירה אנציקלופדית בסדר אלפביתי 117
ביבליוגרפיה 171
נספח: הלשונות הספרותיות החדשות באירופה במאה ה־ 19 180
פרק שני: הבחירה בעברית המקראית כלשון הספרותית
בתנועת ההשכלה היהודית בגרמניה על רקע התרבות
והלשון הגרמניות 191
הקדמה 193
פרק א: השכלת ברלין: הבחירה בעברית והשיבה אל לשון
המקרא 195
1 . תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה 195
2 . משה מנדלסון 198
3 . נפתלי הרץ וייזל, מחבר “שירי תפארת” 102
4 . “נחל הבשור” וה”מאסף” 103
5 . סיכום: הבחירה בעברית והשיבה אל לשון המקרא 105
פרק ב: הרקע הגרמני 108
1 . תרגום המקרא לגרמנית של לותר והתהוות הגרמנית
הכללית 108
2 . הומניזם והבראיסטים 110
3 . צמיחת הגרמנית הספרותית הסטנדרטית 117
4 . תנועת ההשכלה הגרמנית 119
5 . הרדר והעיסוק במקרא 121
סיכום 126
נספחים 127
נספח א : הבחירה בעברית בהשכלה המוקדמת 127
נספח ב : יחסה של ההשכלה אל הגרמנית ואל התרגום
הגרמני למקרא 129
נספח ג : המרידה המשכילית בנורמה הלשונית המקראית 138
נספח ד : רב־לשוניות בחברה היהודית המשכילית 140
פרק שלישי: חמישה ניסיונות מכוונים ליצירה עברית
ספרותית חדשה 143
הקדמה 145
1. ראשיתה של העברית הספרותית החדשה 147
הקדמה 147
א. העברית הספרותית החדשה בפובליציסטיקה האקטואלית 149
ב. “נוסח מנדלי” בכתיבה הספרותית־האומנותית 153
2. המהלך החדש 160
3. “הלשון הירושלמית” בעיתוני בן־יהודה 165
4. סגנון הסיפורת של י”ח ברנר 169
נספחים 172
נספח א : מנדלי על העברית כלשון הספרותית של ההשכלה
היהודית ברוסיה 172
נספח ב : הביקורת של אחד העם על לשון ההשכלה 175
נספח ג : הביקורת של בן־יהודה על לשון ההשכלה 177
נספח ד : שתי ביקורות על הסגנון החדש של מנדלי 180
1 . הביקורת של דרויאנוב 180
2 . הביקורת של שלמה צֶמח 181
נספח ה : ההערכה של פיכמן את סגנונו של ברנר 182
נספח ו : הִשתנות היחס אל הלשון הספרותית על ידי
סופרי העלייה השנייה 182
פרק רביעי: תרגומי מחזות אירופיים בספרות תקופת
ההשכלה ודור “חיבת ציון” 185
מבוא 187
סקירה כרונולוגית 192
נספחים 249
נספח א: המחזה “סֵלֶסְטינה” 251
נספח ב: המחזה “גמול עתליה” 252
נספח ג: המחזה “הכלה המתאבלת” 254
רשימת קיצורים ביבליוגרפיים 255