משמעות האהבה – מבחר כתבים

שירי אהבה לסופיה

הַקֵּיסָרִית שֶׁלִּי הִיא בַּעֲלַת אַרְמוֹן פְּסָגוֹת

לוֹ עַמּוּדִים שִׁבְעָה כְּלוּלֵי זָהָב טָהוֹר.

הַקֵּיסָרִית שֶׁלִּי עוֹטֶרֶת נֵזֶר בֶּן שֶׁבַע פֵּאוֹת

אַבְנֵי יְקָר מְשֻׁבָּצוֹת בּוֹ עַד אֵין סְפוֹר.

לַקֵּיסָרִית שֶׁלִּי יֵשׁ גַּן יָרֹק זָקוּף

פּוֹרֵחַ בּוֹ יְפִי שׁוֹשָׁן וַחֲבַצֶּלֶת,

בְּגַל שָׁקוּף לוֹכֵד הַנַּחַל הַכָּסוּף

דְּגֵי הִבְהוּב שֶׁל מֶצַח וְתַלְתֶּלֶת.

הַקֵּיסָרִית אֵינָה שׁוֹמַעַת לַחַש עֵשֶׂב

אֶל הַפְּרָחִים אֵינֶנָּה שָׂמָה לֵב:

בִּתְכֵלֶת אוֹר עֵינֶיהָ מַאֲפִיל הָעֶצֶב

וַהֲגִיגֶיהָ מְלֵאִים כְּאֵב.

רוֹאָה הִיא: בַּמֶּרְחָק, בִּקְצֵה חֶשְׁכַת חֲצוֹת,

בְּתוֹךְ הַכְּפוֹר, בַּאֲפֵלַת סוּפָה, בּוֹדֵד

עִם כֹּחַ שְׁחוֹר וָרֹעַ נֶאֱבָק קָשׁוֹת

יָדִיד שֶׁהִיא עָזְבָה וְהוּא אוֹבֵד.

הִיא אָז תַּשְׁלִיךְ אֶת זֵר הַיַּהֲלֹמִים

תִּטּשׁ זָהָב סָגוּר שֶׁל טִירָתָהּ

וְלַיָּדִיד תָּבֹא, אוֹרַחַת פִּתְאֹמִית,

אֵלָיו יָדָהּ הַמְבֹרֶכֶת מוּשָׁטָה.

עַל חֹרֶף מַר יָבֹא אָבִיב צָעִיר –

כֻּלָּהּ זוֹהֶרֶת תִּגְחַן עָלָיו עַתָּה

וְתַעֲטֶה אוֹתוֹ לִטּוּף זָהִיר

בַּנֹגַהּ הַמֵּאִיר שֶׁל שַׂלְמָתָהּ.

שַׁח רֹאשׁ הַחֲשֵׁכָה, כֹּחָהּ שָׁבַת,

בַּכֹּל הוּא הֶעֱלָה שַׁלְהֶבֶת טְהוֹרָה,

וְהִיא בְּאַהֲבָה קְבוּעָה בִּתְכֵלֶת הַמַּבָּט

וּבְקוֹל שָׁקֵט לִידִידָהּ אָמְרָה:

יוֹדַעַת אֲנִי, רְצוֹנְךָ כְּמוֹ גַּלֵּי יָם נָעִים:

לִי נִשְׁבַּעְתָּ לִשְׁמֹר אֱמוּנִים,

הַשְּׁבוּעָה לֹא קֻיְּמָה, אַךְ הַאִם מְעִילָה

לַהֲפֹךְ אֶת לִבִּי יְכוֹלָה?

(קהיר, בין סוף נובמבר 1875 ו־6 במרס 1876)