תרגום : יותם בנשלום
מחיר קטלוגי:
112.00
₪
מחיר באתר:
₪112.00 ₪56.00
לֵךְ לְךָ, יַלְדּוֹן־אָדָם!
אֶל פֶּרֶא יַעֲרוֹת אֲגַם
עִם הַפֵיוֹת, וְאַל תָּשׁוּב,
כִּי אֵין לְךָ מֻשָּׂג עַד כַּמָּה הָעוֹלָם עָצוּב.
*
הפיות של אירלנד הן גחמניות, עליזות ומסוכנות. אוסף מקיף ומגוון זה מסוף המאה התשע עשרה, שליקט וערך המשורר הגדול ויליאם בטלר ייטס, כולל אגדות, שירים וסיפורי עמים על מפגשים עם הפיות ועם שאר קרוביהן: בנות ים, חיות מדברות, רוחות רפאים, מכשפות, ענקים, שדים, חתולים ועוד. המעשיות המצחיקות, המבעיתות והנוגות פותחות לנו שער אל נופיה המוריקים של אירלנד, אל שיריה ונגינותיה, ואל מסתרי נפשם של אנשיה.
לפני שנים רבות ביכה ד"ר קוֹרְבֶּט, הבישוף של אוקספורד ושל נוריץ', את היעלמן של הפיות מאנגליה. "בימיה של המלכה מרי," כתב –
"כְּשֶׁסִּיס הָיְתָה חוֹזֶרֶת
אוֹ טוֹם יוֹצֵא לַחְלֹב
הָלַם, הָלַם תֻּפָּן בְּמֶרֶץ,
רַגְלָן רָקְדָה בְּלִי סוֹף."
אבל בזמננו, בימי המלך ג'יימס, אין הן עוד בנמצא, משום שהן "השתייכו לאמונה הישנה" ו"שרו רק אווה־מריות".[1] באירלנד הן עוד מצויות, והן מעניקות בה מתנות לטובי הלב ומציקות לבעלי הגאווה. "ראית פעם פיה, או משהו כזה?" שאלתי זקן אחד במחוז סְלַיְגוֹ. "איך שהן מעצבנות אותי," השיב לי. "הדייגים פה יודעים משהו על בתולות הים?" שאלתי אישה בכפר במחוז דבלין. "בטח, הם שונאים שהן מגיעות," ענתה, "הן מביאות מזג אוויר נוראי." "הנה מישהו שמאמין ברוחות רפאים," אמר לי קפיטן זר אחד והצביע על נווט שהיכרתי. "בכל אחד מהבתים האלה," אמר הנווט והצביע על רוֹסֶס, כפר הולדתו, "יש רוחות רפאים. לא רוח, רוחות." אין ספק שקולו של רוח־זמננו, דוגמטיקן שכבר נעשה זקן ונשוא פנים, לא הדהד במחוזות האלה מעולם. לאחרונה לבש הלה מראה שחפני במקצת, ועוד מעט יטמנו אותו יפה בקבר, ורוח אחר, נכבד ובא בימים כמוהו, יתפוס את מקומו, וגם קולו שלו לא יישמע לעולם באותם המחוזות; ואחריו יבוא עוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד. אכן שאלה גדולה היא, אם קולם של אותם אדונים נכבדים יישמע בכלל אי פעם מחוץ למערכות העיתונים ולאולמות ההרצאות ולטרקלינים ולבתי הממכר לפשטידות צלופחים שבעיר הגדולה, או שמא רוח־זמננו אינו אלא קצף על פני המים. על כל פנים, גם גדודים שלמים ממין זה לא ישנו את הקֶלטי בהרבה. בעיני גיראלדוּס קַמבְּרֶנסיס היה באנשי האיים המערביים משהו פגאני.[2] "כמה אלים יש?", שאל כומר אחד אדם שבא מהאי איניסטוֹר לפני זמן לא רב. "באיניסטוֹר יש אחד; אבל כאן זה מקום גדול," השיב האיש, והכומר, כמו גיראלדוּס שבע מאות שנים לפניו, התחלחל ונשא את כפיו השמימה. שימו לב שאיני דן את האיש לכף חובה: עדיף בהרבה להאמין בכמה אלים מלהאמין שאין שום אל, או שיש אל אחד אבל הוא רגשני במקצת ובלתי שימושי, ואינו מותאם לצרכיה של המאה התשע עשרה. הקלטי, כמו הדולמנים שלו וכמו האבנים המגאליתיות שלו, לא ישתנה כמעט – וספק גדול אם אנשים מסוגלים להשתנות. על אפם ועל חמתם של כל החכמים, הנבונים והיודעים, ולמרות כל הפרופסורים, רובם עדיין ימאנו לסעוד שלושה עשר על יד שולחן אחד, או לקבל מלח שהושט להם, או לעבור תחת סולם, או להסתכל בעקעק בודד מרטיט את זנבו הססגוני. מובן שפה ושם ישנם טיפוסים נאורים שמפנים עורף לכל זה, אף על פי שאפילו עיתונאי, אם תפתו אותו לבוא אל בית קברות בחצות, יאמין פתאום שפאנטומים קיימים, כי כל אדם מתחיל לראות נסתרות אם רק מקרצפים את הציפוי די הצורך. אבל הקלטי רואה נסתרות גם בלי שתצטרכו לקרצפו.
אך זאת לדעת: אם מרחוק באתם, לא תוכלו לשמוע אגדות על פיות ועל רוחות סתם כך, אפילו לא בכפרי המערב. עליכם לגלות תבונה ולהתיידד עם הילדים ועם הזקנים – אלו שעדיין אינם נאנקים תחת עולם של החיים לאור היום, ואלו המשתחררים מעול זה טיפין־טיפין ובקרוב ייפטרו ממנו לגמרי. הנשים הזקנות יודעות יותר מכולם, אבל אותן קשה לדובב, כי הפיות קנאיות לפרטיותן ושונאות שמדברים עליהן; והאם אין סיפורים רבים על זקנות שהפיות צבטו כמעט עד מוות, או נכנסו בהן ושיתקו את גופן?
בלב הים, בשעה שהרשתות מוטלות והמקטרות מוצתות, יימצא תמיד אספן ישיש של סיפורים הקורא דרור ללשונו ומספר את עלילותיו לקול חריקת הסירה. גם ערב חג המולד הוא מועד מצוין, ובימים עברו נשמעו סיפורים רבים בטקסי אשכבה. אבל הכמרים אינם רואים טקסים כאלה בעין יפה.
בסקר הכללי של הקהילות באירלנד מצוין שמספרי סיפורים נהגו להתאסף עם ערב, ואם לכמה מהם הייתה גרסה שונה משל האחרים היו כולם מדקלמים את גרסתם ומחליטים ברוב קולות, ומי שחרג מן התקן נאלץ לקבל עליו את הדין. באופן זה נמסרו הסיפורים מפה לאוזן בדייקנות שכזו, עד שבעשורים הראשונים של המאה הנוכחית עוד סיפרו את המעשה הארוך בדיירדְרֶה כמעט מילה במילה כפי שהוא מופיע בכתבי היד עתיקי היומין השמורים בגנזכי החברה המלכותית של דבלין. רק במקום אחד הופיע הבדל, ובמקרה זה ברור שכתב היד שגוי – המעתיק השמיט קטע בטעות. אך דקדקנות זו מאפיינת את סיפורי העם ואת מעשיות הפייטנים יותר מאת אגדות הפיות: הללו מופיעות בשינויים פרועים, כי לרוב הן הותאמו לכפר סמוך, או לאחד מבני המקום שזכה למוניטין בזכות הפיות שראה. בכל מחוז יש בדרך כלל משפחה או אדם שבני הפיות, ובייחוד הפאנטומים שבהם, אמורים לחבב או לרדוף. כאלה הם בני האקֶט מטירת האקֶט שבגולוויי, שאחד מאבות־אבותיהם היה בן פיות, וכזה הוא ג'ון או'דיילי מליסאדֶל שבסְלַיְגוֹ, שחיבר את "או'דוֹנהיוּ איש קֵרי", וגם את השיר "איילין אָרוּן", שהסקוטים גנבו וקראו לו "רוֹבִּין אָדֵר" ושהֶנדל היה מעדיף לחבר במקום כל האורטוריות שלו.* סביב אנשים אלו המעשיות נוטות להתלפף בכוחות עצמן, ומפעם לפעם הן זונחות לשם כך גיבורים עתיקים יותר. המשוררים חביבים עליהן במיוחד, כי באירלנד היו השירה והקסם קשורים זה לזה בקשר מסתורי מאז ומתמיד.
[1] מרי הראשונה, מלכת אנגליה (1516–1558), פעלה רבות להשבת אנגליה אל חיק האמונה הישנה, היא הנצרות הקתולית. באנגליה של ימי המלך ג'יימס השני (1633–1701) שבה ודעכה התמיכה בזרם זה של הנצרות. באירלנד, לעומת זאת, שמרה הכנסייה הקתולית על הפופולריות שלה. [ההערות הממוספרות הן של המתרגם]
[2] גיראלדוּס קַמְבְּרֶנסיס – ר' הערה לסיפור "אי הרפאים".
* הוא התגורר בדבלין זמן־מה, ושם שמע אותו. [ההערות המסומנות בכוכביות הן של ייטס ושל מספרי הסיפורים]
הקדמה………………………………………………………………. 9
הפיות של אירלנד
מבוא………………………………………………………………… 15
חלק ראשון: סיפורי פיות ומעשיות מכפרי אירלנד
פיות חברתיות
בני הפיות………………………………………………………… 32
פרנק מרטין והפיות……………………………………………… 35
ארוחת הערב של הכומר………………………………………… 40
באר הפיות של לַאגְנָנֵיי…………………………………………. 45
טִיג אוֹ’קֵיין והפגר……………………………………………….. 49
אשתו של פּאדי קוֹרקוֹרָן………………………………………… 64
קוּשין לוּ………………………………………………………….. 66
הטרוטה הלבנה: אגדה מן הכפר קוֹנג…………………………. 69
שיח הפיות……………………………………………………….. 73
אגדת נוֹקגְרַפטוֹן…………………………………………………. 76
בן פיות מדוֹנִיגָל…………………………………………………. 82
מוחלפים……………………………………………………….. 83
מִבְשלת שיכר קליפות הביצים………………………………. 85
הפיה האומנת…………………………………………………. 88
ג’יימי פְריל והליידי הצעירה…………………………………. 90
הילד הגנוב……………………………………………………. 99
בנות ים………………………………………………………….. 102
כלובי הנשמות………………………………………………… 103
ההלוויה של פלורי קנטילון………………………………….. 118
פיות יחידאיות
לֶפְּרֵקוֹן. קְלוּרִיקוֹן. פָאר דָּארִיג…………………………….. 125
הלפרקון, או סנדלר־הפיות…………………………………… 128
המשרת ואדונו………………………………………………… 131
פאר דאריג בדוֹניגָל…………………………………………… 138
הפּוּקָה…………………………………………………………… 142
החלילן והפּוּקָה……………………………………………….. 144
דניאל או’רורק………………………………………………… 147
הפּוּקָה של קילדייר…………………………………………… 155
הבאנשי…………………………………………………………. 159
תומס קונולי ופגישתו עם הבאנשי………………………….. 161
שיר קינה………………………………………………………. 165
הבאנשי של בני מק’קארתי………………………………….. 168
רוחות
חלום………………………………………………………………. 185
גרייס קונור………………………………………………………. 187
אגדה ממחוז טיירון……………………………………………… 189
השה השחור……………………………………………………… 191
שירו של הרוח…………………………………………………… 192
הילד המאיר………………………………………………………. 195
גורלו של פרנק מק’קֵנָה…………………………………………. 198
מכשפות, רופאי־פיה
חמאה מכושפת (מחוז דוֹנִיגָל)…………………………………. 209
מכשפה ממחוז קווין…………………………………………….. 211
המכשפה הארנבת……………………………………………….. 215
חמאה מכושפת (מחוז קווין)…………………………………… 216
הנשים בעלות הקרניים…………………………………………. 227
מסע המכשפות………………………………………………….. 230
הווידויים של טום בורק………………………………………… 233
הפודינג המכושף………………………………………………… 248
טיר־נא־נוֹג
אגדת אוֹ’דוֹנוֹהיוּ…………………………………………………. 265
לוֹכְלי, אגם המרפא……………………………………………… 271
הייברסיל – האי המבורך……………………………………….. 277
אי הרפאים……………………………………………………….. 279
קדושים, כמרים
נשמתו של הכומר……………………………………………….. 283
הכומר של קוֹלוּני………………………………………………… 289
המעשה בציפור הקטנה………………………………………… 292
התנצרותן של בנות המלך לירי…………………………………. 294
האווזה של המלך אוֹ’טוּל……………………………………….. 295
השטן
החתול השד………………………………………………………. 301
הכף הארוכה…………………………………………………….. 304
הרוזנת קתלין אוֹ’שי…………………………………………….. 306
שלוש המשאלות………………………………………………… 310
ענקים
מדרגות הענק……………………………………………………. 339
אגדה מנוֹקמֵני……………………………………………………. 346
מלכים, מלכות, נסיכות, רוזנים, שודדים
תריסר אווזי הבר………………………………………………… 363
היפהפייה הבטלנית ודודותיה………………………………….. 369
הנסיכה הגאוותנית………………………………………………. 374
הכשפים של גֵרוֹיְד יארלָה………………………………………. 378
מוּנאצ’אר ומאנאצ’אר…………………………………………… 381
דונלד ושכניו…………………………………………………….. 385
הקָאָק……………………………………………………………… 389
המעשה בקוֹן־אֵדָה, או תפוחי הזהב של לוֹךְ אֶרְן……………… 392
חלק שני: סיפורי פיות איריים
לאן פני ספריי מועדות………………………………………….. 407
פיות המים והאדמה
גן השעשועים של הפיות……………………………………….. 411
תחרות הטווייה………………………………………………….. 413
החלילן הקטן…………………………………………………….. 420
טִיג מן הנהר לי…………………………………………………… 428
כלב הפיות……………………………………………………….. 435
הגבירה מגוֹלֵרוּס………………………………………………… 438
רוחות רעות
טחנת השטן………………………………………………………. 447
פֶרגוּס או’מארה ושדי האוויר…………………………………… 455
האיש שלא ידע פחד…………………………………………….. 460
חתולים
הפייטן שׁוֹנְצֶ’ן ומלך החתולים…………………………………. 469
מלכים וגיבורים
היום שבו היה קוכוליין לאביר…………………………………. 477
האורג הקטן משער דוּליק………………………………………. 482
נעמה רודן –
סיפורים נהדרים! מצחיקים, מוזרים (ויש גם שקצת מפחידים…)