התל אביבים

דודה מילי גילתה את כושר הארגון בתוכה. ובימים שבהם כבר ידעה ששמואל בעלה לא ישוב אליה עוד, ושום אופרה בעולם, גם לא "אורפיאוס ואורדיצ'ה", לא תעלה אותו מן השאול בשבילה, החלה להתבצר במידת האהבה שאינה תובעת דבר לעצמה, ורק מקבלת את מה שבהכרח מתלווה להיעדר התביעה שלה, ובכך לשרת את המוסיקה כדרך ששמש של מלון מהודר, אשר אורחיו מערימים על זרועותיו מעילים ומגבעות ללא חמלה, רואה עצמו משרת את הסדר הכללי שמפעיל את המלון הזה, ולמעשה את כל המלונות בעולם.[דברים אלה מתוך הספר, מתייחסים לתהליך ההפקה הממשי של האופרה "אורפיאוס ואורדיצ'ה" בידי תלמידי הגימנסיה העברית הרצלייה, 1951]בדרכה הנטורליסטית, הבנויה מלאכת מחשבת, משרטטת רחל שיחור ביד עדינה את עולמם של התל אביבים בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת. תל אביב העולה מן הרומאן היא עיר מהגרים מתהווה המהדהדת אבדן וגעגוע, והיא פורשת בפני הקורא פסיפס של דמויות זרות-מוכרות, הנושאות ניחוחות מזרח אירופיים, ומביאות עימן מ"שם" סימנים ראשונים לאורבניות המקומית שעתידה לשרור כאן.האביר הבריטי בעל חנויות הספרים, יעקב המשורר, מיכאל הציר, שקדי מבקר הספרות. דמויות אלה- כמו גם בתי הקפה, הרחובות, הגנים ובתי המסחר- מורכבות מאותם חומרים שניתן למצאם בכל עיר גדולה, בכל תקופה שהיא, והתלישות היא אך פן אחד שלהם. הרומאן התל אביבים מציע לקורא מסע פנימי עשיר ובה בעת מעוקר, אשר הזיכרון והבדיון משמשים בו בערבוביה.רחל שיחור היא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב.פרסמה ספרים רבים בנושא הפילוסופיה של הדת.זהו הרומאן השני פרי עטה. הרומאן הראשון, "הקיסרות הגדולה" ראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2004.