בשבחי נפשי הגשמית ובשבחי מותי

איך לדבר על מה שבדרך כלל אנו עוטים מעטה שתיקה, אם מתוך חוסר עניין ואם מתוך פחד? כולנו מתייחסים בכבוד לתבונה ולרגשוֹת שלנו. אך מה בדבר גופנו, חושיו, תחושותיו, לֵיחותיו, צרכיו? לדבר בשבחה של נפשנו הגשמית, משמעו להתייחס אל גופנו כראוי לו, להתענג על יכולותיו, להבין את חולשותיו ולקבלן.ומה בדבר מותנו? האם נכון לטמון את ראשנו בחול, כאילו המוות אינו קיים כלל, או מוטב להרים ראש ולהישיר אליו מבט – ביראה כראוי לו, אך ללא פחד משתק? האם לא ניטיב לעשות אם נלמד להכיר אותו, אולי אף לחיות אתו, גם אם אנו יודעים שבסופו של דבר הוא עתיד להכריענו? האם לא עדיף לדבר בשבח מותנו, וכך להתכונן לקדם את פניו לכשיבוא? ז'אק שלנגר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו האחרון בעברית – "על החיים הטובים" – יצא לאור בהוצאת כרמל בשנת 2002.