מחיר קטלוגי:
112.00
₪
מחיר באתר:
₪112.00 ₪89.60
הספר "סף התהום" עוסק בהפיכה המשטרית שמחולל השלטון בישראל. מולה קמו שתי חזיתות: המחאה האזרחית והמאבק המשפטי. אמנם הן לא בלמו את המהלך, ולאחר טבח 7 באוקטובר אף הואץ קצבו, אך הן העניקו לציבור הישראלי הזדמנות אחרונה להשיב, באמצעות הבחירות, את הדמוקרטיה הישראלית למסלולה. ברקע מרחפים הקרע והקיטוב החברתיים החריפים ביותר בתולדות המדינה, ומעליהם החשש מפני הידרדרות לעימות פנימי אלים.
"'מדינת ישראל נשטפה אל תוך מאבק קיומי על צביונה ועל קלסתרה', כותב משה גורלי. 'המדינה היהודית-כהניסטית קמה על המדינה הדמוקרטית-ליברלית'. ספרו של משה גורלי מתאר את המתקפה על המשטר הדמוקרטי-ליברלי בישראל בעשור האחרון, ומנגד את צעדי ההתגוננות שנקט המחנה התומך בדמוקרטיה הליברלית. זהו ספר המבקש להסביר כיצד נוצר המשבר העמוק ביותר בתולדות המדינה, כיצד התפתח ומה נדרש לעשות כדי להתמודד עמו. ספרו של גורלי הוא ספר חובה לכל מי שמבקש להבין עד כמה הידרדר מצבנו ומה נדרש לעשות כדי לתקנו." פרופ' מנחם מאוטנר
עו"ד משה גורלי הוא הפרשן המשפטי של "כלכליסט". הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב והחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית. בעבר כתב גם ב"הארץ" וב"מעריב", ערך את כתב העת של לשכת עורכי הדין והגיש תוכנית משפטית בערוץ הכנסת. בשנים 1996-1999 שימש כדובר הראשון של הנהלת בתי המשפט.
משה גורלי הוא פרשן משפט חכם, ידען, מאוזן ועשיר בתובנות מקוריות. הוא גם ניחן בכישרון כתיבה משובח — כתיבתו סוחפת ותמיד בגובה הנכון. מי שמבקש להבין את המתחולל במשפט הישראלי אינו יכול לוותר על טורי הפרשנות שלו המתפרסמים ב"כלכליסט". כל מעלותיו של גורלי באות לידי ביטוי בספרו "סף התהום — הפיכה-מחאה-משפט".
* * *
בחמשת העשורים האחרונים התחוללו בישראל ארבעה תהליכים היסטוריים גדולים: שקיעת ההגמוניה של תנועת העבודה; עלייתה של הציונות הדתית, שהחלה לראות את עצמה כמי שאמורה להוביל את ההגמוניה החדשה, ונקטה שורה ארוכה של צעדים לביסוסה; התפרצותה המחודשת של מלחמת התרבות, המלווה את העם היהודי מאז המחצית השנייה של המאה ה־18 — מלחמת תרבות שבה ניצבות זו מול זו האופציה המערבית, החילונית והליברלית, והאופציה הדתית־הלכתית; והפיכתה של הקבוצה החרדית לשחקן מרכזי במערכת הפוליטית.
ארבעת התהליכים הללו יצרו איום על המשך קיומה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל. בראש ובראשונה הם איימו על בית המשפט העליון — מוסד המדינה, המגלם יותר מכל מוסד אחר את ערכי הליברליזם, ופועל יותר מכל מוסד אחר להטמעתם בתרבות הפוליטית של המדינה ובתרבותה בכללותה.
לארבעת התהליכים האלה יש להוסיף שלוש התפתחויות מהעשור האחרון, שאף הן יצרו איום על המשך קיומו של המשטר.
ההתפתחות הראשונה היא אימוצה של מדיניות פופוליסטית בידי בנימין נתניהו. הפופוליזם מהווה איום על הדמוקרטיה הליברלית, משום שעיקרו הוא החתירה לריכוז הכוח בידי ראש הרשות המבצעת, תוך החלשת עקרון הפרדת הרשויות שבין הממשלה לבין שתי רשויות השלטון האחרות — הכנסת ומערכת המשפט. כחלק מן המדיניות הפופוליסטית של הליכוד, הציג שר המשפטים, יריב לוין, ב־4 בינואר 2023, את תוכנית ההפיכה המשטרית שלו, שעיקרה יצירת שליטה של הממשלה במערכת המשפט.
ההתפתחות השנייה היא פתיחת משפטו של בנימין נתניהו במאי 2020. עם פתיחת המשפט פתח נתניהו במערכה לערעור הלגיטימיות של מערכת המשפט, שהתמקדה בשני מוסדותיה המרכזיים: בית המשפט העליון והיועצת המשפטית לממשלה.
ההתפתחות השלישית היא הקמת הממשלה בדצמבר 2022. הממשלה הורכבה משותפוּת בין הליכוד לבין חמש מפלגות: שלוש מפלגות חרדיות, מפלגה ציונית־דתית ומפלגה אנטי־מערבית, גזענית וטרנספריסטית. לחמש שותפות הליכוד בממשלה היו שלושה מכנים משותפים: עוינות לתרבות המערב, כפירה בערכיה של הדמוקרטיה הליברלית וחתירה לכינונה של תאוקרטיה בישראל. ההסכמים הקואליציוניים הציבו את נציגי המפלגות בראש שורה ארוכה של מוסדות ממלכתיים וציבוריים, והעמידו לרשותן תקציבי עתק שאפשרו להן להקים ולהפעיל מוסדות נוספים להפצת תפיסת עולמן.
"מדינת ישראל נשטפה אל תוך מאבק קיומי על צביונה וקלסתרה", כותב משה גורלי. "המדינה היהודית־כהניסטית קמה על המדינה הדמוקרטית־ליברלית". ספרו של גורלי מספר את סיפורה של המתקפה על המשטר הדמוקרטי־ליברלי בעשור האחרון, ומנגד את צעדי ההתגוננות שנקט המחנה התומך בדמוקרטיה הליברלית.
הקדמה: עד כמה מדורדר מצבנו 9
מפתח 261
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת