האיווי ל(אי)היות בפסיכואנליזה

1 מבוא לממשי — קליניקה ולא־מודע        13

1.1 פתיח  13

1.1.1 חידת האדם       13

1.1.2 אתה כבר שם     17

1.1.3 המפנה ה(לא)אנושי      20

1.2 לשאלת המציאות   23

1.2.1 פתיח       23

1.2.2 ניטשה — חלום ומציאות 23

1.2.3 לאקאן — סמל ומציאות 27

1.3 האם קיים אני פוזיטיבי כוללני?   30

1.3.1 פירס — אני דיאלוגי      31

1.3.2 ויטגנשטיין — סובייקט מטפיזי  33

1.3.3 פרויד — אני דינמי        36

1.4 מושג הממשי של לאקאן — בסיס המחקר    39

1.4.1 פתיח       39

1.4.2 הבעייתיות במחקר ובפרקטיקה 41

1.4.2.1 ריפוי בדיבור 41

1.4.2.2 מדיבור לריפוי בשפה        45

1.4.3 טענות המחקר    47

1.4.4 ממדי המציאות: דמיוני, סמלי, ממשי   51

1.4.4.1 הדמיוני        53

1.4.4.2 הסמלי        56

1.4.4.3 הממשי        58

1.4.5 אובייקט a 65

1.4.6 רדוקציה סמלית — המתודה של המחקר      67

1.5 המעבר לקליניקה ממשית 75

1.5.1 הקליניקה הסובייקטיבית — הגישה ההתייחסותית   75

1.5.2 ניטשה — מעבר לטוב ולרוע — דלת לקליניקה ממשית      79

1.5.2.1 פתיח 79

1.5.2.2 ניטשה         82

1.5.3 קליניקה ממשית — להיות “כתבן”      89

1.5.3.1 “הנני אף אחד”       89

1.5.3.2 החתירה ל(אי)היות  94

1.6 כפל הלא־מודע בשני גופים       100

1.6.1 צד הלא־מודע    100

1.6.1.1 פרויד 100

1.6.1.2 לאקאן        103

1.6.2 צד הגוף   107

1.6.2.1 גוף מדבר     108

1.6.2.2 סימפטום — אירוע בגוף    111

1.6.2.3 גוף הבשר    112

1.6.2.4 לוין — “עיסת בשר מדממת”        115

1.7 מעבר אל הפרק “מדרגות לאני ממשי” 120

2 מדרגות לאני ממשי — שלילה ואקט       123

2.1 ציר השלילה — התאוריה 125

2.1.1 השלילה — תנועה של התממשות אצל הגל  126

2.1.1.1 פתיח 126

2.1.1.2 אדנות ועבדות        132

2.1.1.3 מושג ה־Aufhebung (לשׂים לעל)    141

2.1.2 שלילה בשפה — שפה ממשית 143

2.1.2.1 פתיח 143

2.1.2.2 הגל — שפה ספקולטיבית 144

2.1.2.3 ניטשה — שפת עולם        147

2.1.2.4 היידגר — שפה מדברת     149

2.1.3 מנגנוני השלילה בשפה — פרויד, לאקאן, לוין        150

2.1.3.1 פתיח 150

2.1.3.2 השלילה לפרויד     154

2.1.3.3 השפה אצל לאקאן — סמל וממשי        160

2.1.3.4 מנגנוני השלילה אצל לוין  168

2.1.4 דחף המוות — מוות מסמני      176

2.1.4.1 פתיח 176

2.1.4.2 פרויד, לאקאן, הגל — שפה ומוות 179

2.1.5 התענגות — שלילה וסיפוק פרדוקסלי 188

2.1.5.1 פתיח 188

2.1.5.2 לאקאן        191

2.1.6 מופעי התענגות  196

2.1.6.1 ארוטיזציה — על גבול העונג        196

2.1.6.2 אורגזמה — המוות הקטן   202

2.1.6.3 אני עליון — מוסר וממשי   207

2.1.6.4 חלום הבן הנשרף — חלום ושיברונו בממשי      214

2.1.6.5 המאוים       220

2.1.6.6 המועקה      221

2.1.6.7 הפנטזמה     222

2.1.7 בין גבר לאישה — אהבה ואין יחס מיני         223

2.1.7.1 גבר ואישה    223

2.1.7.2 אין יחס מיני — הקללה על המין  230

2.2 ציר האקט — הפרקטיקה 239

2.2.1 פתיח       239

2.2.1.1 אקט ונישול הסובייקט      239

2.2.1.2 סימפטום ואקט      243

2.2.2 האקט הפסיכואנליטי — כיצד הידע עובר לממשי    244

2.2.2.1 האקט והמסמן       244

2.2.2.2 חזרה בתו יחיד (אונרי) — המנגנון הבסיסי של האקט   259

2.2.2.3 מעשה הכשל והפנטזמה — מדרגות לאקט       269

2.2.2.4 אקט הפירוש — מדע ופואטיקה   274

2.2.3 האקט האמנותי — יש מאין      286

2.2.3.1 לילו של ההיות       287

2.2.3.2 מעשה הקדר — הלא־כלום המוגשם      289

2.2.3.3 מתן שם       293

2.2.3.4 הכישלון הוא אקט קומי     295

3 גילוי אני ממשי־יוצר    299

3.1 היסוד הבין תחומי בהתהוות האני        301

3.1.1 הגל, לאקאן — שלילה מכוננת 305

3.1.2 הגל, לוין — דת האמנות 312

3.2 ל(אי)היות זה אני ממשי־יוצר      314

3.2.1 התבונה ל(אי)היות — להיות אובייקט אצל הגל       314

3.2.2 ל(אי)היות אצל ניטשה — התגברות עצמית   317

3.2.3 האנליטיקאי כאובייקט — ל(אי)היות אצל לאקאן     319

3.3 גילוי אני ממשי־יוצר 325

3.3.1 הגל — פנומנולוגיה של רוח האני       326

3.3.2 לאקאן — אני סינטום    330

3.3.2.1 פתיח 330

3.3.2.2 ג’ויס — לשון אב     332

3.3.2.3 יוז (Hughes) — לעשות שפה         336

3.3.3 לוין (ואחרים) — אני נופל, אני יוצר     338

3.3.3.1 ליפול כמושג בין תחומי     338

3.3.3.2 לוין ונפילה   341

3.3.3.3 אפילוג — האיווי ל(אי)היות הוא בנשמת האנליטיקאי    344

ביבליוגרפיה        349

מפתחות     372