עלילות גילגמש

פתח דבר

לפני כחמש שנים, בשיחת טלפון ארוכה, גמלה בליבנו ההחלטה לתרגם את עלילות גילגמש לעברית ולהביא יצירה ספרותית מרהיבה זו לקוראות ולקוראים בישראל בתרגום שיהא מדויק וגם ישמור על כוחו הספרותי של המקור הקדום. תוצאתה של אותה שיחה הם דפים כרוכים אלו.

יופיו של הטקסט הקדום, על פשטותו ומורכבותו, רק הזדכך עבורנו במשך שנות העבודה המשותפת על  התרגום – גם בזמן מגפה עולמית קשה ומלחמה מקומית נוראה. אנו מקווים שכך ימצא אותו גם קהל הקוראים.

עם סיום המלאכה, אנו מבקשים להביע תודה עמוקה לישראל כרמל אשר ליווה ספר זה כמעט מלידתו, תמך ועודד אותנו ללא הרף. תודות גם לצוותי הוצאת ״כרמל״ ו״משכל״ אשר טרחו על התקנת הכרך. תלמידי אשורולוגיה באוניברסיטה העברית קראו קטעים מהתרגום במסגרת סמינרים והעירו הערות מועילות על קטעים בתרגום. תודה מיוחדת לגיא שפירא, תלמיד המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, על תיקוניו הטובים בתרגום ובקטעי הפרשנות.

נתן וסרמן – ירושלים

יורם כהן – תל אביב

לוח א'

מי ראה מעמקים, את יסודות הארץ?

המנון המהלל את אוּרוּךּ וגילגמש. גילגמש רודה באוּרוּךּ. הצייד רואה את אנכידו המסייע לעדרים. שַׁמְחָת נשלחת כדי לפתות את אנכידו. אנכידו שוכב עם שַׁמְחָת והעדרים נסים מפני אנכידו. גילגמש חולם חלומות המבשרים על בואו של אנכידו לאוּרוּךּ.

1        (מִי) רָאָה מַעֲמַקִּים, אֶת יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ?

[(מִי) יָדַע אֶת הַדְּרָכִים כֻּלָּן? (מִי)] חָכָם בַּכֹּל?

[גִּלְגָּמֵשׁ] רָאָה מַעֲמַקִּים, אֶת יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ!

(גִּלְגָּמֵשׁ) יָדַע [אֶת הַדְּרָכִים (כֻּלָּן)], הוּא הֶחָכָם בַּכֹּל!

5        סָקַר אֶת כָּל הַמַּמְלָכוֹת וְשִׁלְטוֹנָן,

[יָדַע] אֶת רָזֵי הַחָכְמָה כֻּלָּהּ.

הֵבִין דְּבַר סוֹד, גִּלָּה נִסְתָּרוֹת,

נָשָׂא לְכָאן יְדִיעוֹת מִלִּפְנֵי הַמַּבּוּל.

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הָלַךְ וְיָגַע.

מָצָא מַרְגּוֹעַ –

10      וְרָשַׁם אֶת תְּלָאוֹתָיו עַל מַצֵּבָה.

בָּנָה וְהִשְׁלִים אֶת חוֹמַת הָעִיר אוּרוּךּ –

מִכְלְאַת הַכְּבָשִׂים שֶׁל מִקְדַּשׁ הָאֵאָנָה הַטָּהוֹר,

אֲסַם הַתְּבוּאָה הַנִּשְׂגָּב.

רְאֵה אֶת חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל אוּרוּךּ (הַמִּתְפַּתְּלוֹת) כְּחוּט צֶמֶר,

שָׂא מַבָּטְךָ אֶל כַּרְכֻּבֶּיהָ –

אֵין שֵׁנִי לָהֶם בָּעוֹלָם!

15      עֲלֵה בְּמַדְרֵגוֹתֶיהָ הַנִּצָּבוֹת מִקַּדְמַת דְּנָא,

קְרַב אֶל מִקְדַּשׁ הָאֵאָנָה,

מוֹשָׁבָהּ שֶׁל אִשְׁתָּר,

אֲשֶׁר אַף מֶלֶךְ אַחֲרָיו, אוֹ סְתָם אָדָם,

לֹא הִשְׂכִּיל לִבְנוֹת כְּדֻגְמָתוֹ!

עֲלֵה עַל חוֹמָתָהּ שֶׁל אוּרוּךּ

וְהִתְהַלֵּךְ עָלֶיהָ,

בּֽחַן אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ,

הַבֵּט בְּנִדְבְּכֵי לְבֵנֶיהָ:

20      הָאֵין לִבְנֵי הָחֹמֶר צְרוּפוֹת כַּהֲלָכָה?

הַאִם לֹא נִקְבְּעוּ יְסוֹדוֹת הָעִיר בְּצַו שִׁבְעַת חַכְמֵי קֶדֶם?

וְשֶׁטַח הַמְּגוּרִים? סַר אֶחָד מִדָּתוֹ.

וְהַמַּטָּעִים? [סַר אֶחָד מִדָּתָם].

וְשֶׁטַח לִבּוּן הַלְּבֵנִים? סַר אֶחָד מִדָּתוֹ.

וּמִקְדַּשׁ אִשְׁתָּר? מִדָּתוֹ חֲצִי סַר.

סַךְ כָּל שִׁטְחָהּ שֶׁל אוּרוּךּ –

שָׁלוֹשׁ מִדּוֹת סַר וּמֶחֱצָה.

[רְאֵה] אֶת תֵּבַת הָאֶרֶז,

25      [שַׁחְרֵר] אֶת בְּרִיחֵי הַנְּחֹשֶׁת,

[פְּתַח] אֶת הַמִּכְסֶה לְגַלּוֹת סוֹדוֹתֶיהָ!

[הָרֵם] אֶת לוּחַ הַלַּפִּיס־לָזוּלִי

וּקְרָא עַל כָּל מַסְּעוֹתָיו,

כָּל תְּלָאוֹתָיו שֶׁל גִּלְגָּמֵשׁ:

״נִשָּׂא מִכָּל הַמְּלָכִים,

אַבִּיר, אִישׁ מִדּוֹת,

30      גִּבּוֹר, יְלִיד אוּרוּךּ,

שׁוֹר בַּר מְנַגֵּחַ,

הֶחָלוּץ הַצּוֹעֵד בָּרֹאשׁ,

בְּהָלְכוֹ בַּמְּאַסֵּף,

הוּא מְעוֹדֵד אֶת רֵעָיו הַכּוֹשְׁלִים.

גְּדַת הַנָּהָר הָאֵיתָנָה,

סוֹכֵךְ וּמֵגֵן עַל עַמּוֹ,

גֵּאוּת זוֹעֶמֶת הַהוֹרֶסֶת כָּל מִכְשׁוֹל,

35      שׁוֹר בַּר, בְּנוֹ שֶׁל לוּגַלְ־בַּנְדָּה,

גִּלְגָּמֵשׁ, אַדִּיר הַכּוֹחַ,

הַיּוֹנֵק מֵחֲלֵב הַפָּרָה הַנַּעֲלָה,

הָאֵלָה נִינְסוּן פָּרַת־הַבַּר.

רָם וְנִשָּׂא, גִּלְגָּמֵשׁ,

מֻשְׁלָם בַּכֹּל,

מְעוֹרֵר חִיל וּרְעָדָה,

הַמְּפַלֵּס מַעֲבָרִים בֶּהָרִים,

הַחוֹפֵר בְּאֵרוֹת בָּעֲרָבָה.

40      הַחוֹצֶה אֶת הָאוֹקְיָנוֹס,

אֶת הַיָּם הָרָחָב עַד מְקוֹם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ.

הַבּוֹחֵן אֶת קַצְווֹת תֵּבֵל,

הַתָּר אַחַר חַיֵּי הַנֶּצַח

וּבְכוֹחוֹ הַגִּיעַ לְאוּתָנַפִּישְׁתִּי שֶׁבַּמֶּרְחַקִּים.

הַמְּשַׁקֵּם דְּבִירִים בָּאֲתָרָם מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים

לְאַחַר שֶׁהֲרָסָם הַמַּבּוּל,

הַמַּסְדִּיר דַּרְכֵי פֻּלְחָן לַהֲמוֹן אָדָם:

45      מִי מֵהַמְּלָכִים יָכוֹל לוֹ?

מִי יָעֵז לוֹמַר, כְּגִלְגָּמֵשׁ, 'אֲנִי הוּא הַמֶּלֶךְ'?

מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ,

גִּלְגָּמֵשׁ הוּא שְׁמוֹ,

שְׁנֵי שְׁלִישׁ אֵל, וּשְׁלִישׁ אָדָם.