שתי אגדות

 

אַגָּדָה עַל צָאר סֻלְטָן,

עַל בְּנוֹ – הַנָּסִיךְ הָאָצִיל וְהָאַדִּיר גְּבִידוֹן

וְעַל הַנְּסִיכָה הבַּרְבּוּרָה הַיְּפֵהפִיָּה.

 

מוּל חַלּוֹן שָׁלֹש עֲלָמוֹת,

עֵת עַרְבִית פִּשְׁתָּן טוֹוֹת.

וּבְכוֹרָה בָּהֵן תֹּאמַר –

"לוּ אֲנִי־הִיא אֵשֶׁת צָאר,

אָז אָכִין מִשְׁתֵּה מְלָכִים

כָּל תֵּבֵל כֻּלָּהּ אוֹרְחִים!"

 

אֲחוֹתָהּ שֶׁלָּהּ תֹּאמַר –

"לוּ אֲנִי־הִיא אֵשֶׁת צָאר,

אָז טָוִיתִי לְבַדִּי

כָּל תֵּבֵל כֻּלָּהּ בַּדִּים!"

 

"לוּ אֲנִי־הִיא אֵשֶׁת צָאר –

כֹּה אָחוֹת קְטַנָּה תֹּאמַר –

אָז אֵלֵד, לְמֶלֶךְ־אָב,

בֵּן גִּבּוֹר לְלֹא רְבָב!"

 

רַק פָּסְקָה לוֹמַר דְּבָרֶיהָ,

סַבָּה דֶּלֶת עַל צִירֶיהָ

וְנִצָּב עַל סַף בֵּיתָן,

כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, צָאר סֻלְטָן.

בְּעֵת הַשִּׂיחַ הוּא עָמַד,

מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד בַּצַּד

וְדִבְרֵי אָחוֹת קְטַנָּה

בְּלִבּוֹ נָשְׂאוּ רִנָּה.

 

"תְּבֹרְכִי עַלְמַת הַחֵן,

וַהֲיִי מַלְכָּה אָכֵן,

וְתֵלְדִי לִי – הוּא אָמַר –

בֵּן גִּבּוֹר, עַד צֵאת אִיָּר

וְאַתֶּן, בְּנוֹת־הַחַיִל,

צְאוּ אַרְמוֹנָה אַחֲרַי,

הָאַחַת – אָרִיג תִּרְקֹם,

הַשְּׁנִיָּה – מִטְבָּח תִּכּוֹן".

 

צָאר סֻלְטָן אַרְמוֹנָה שָׁב

וְכֻלָּן בְּעִקְבוֹתָיו.

כְּדַרְכּוֹ לֹא הִשְׁתַּהָה,

בּוֹ־בָּעֶרֶב הַחֻפָּה

הוּא עָרַךְ, וְעִם אוֹרְחָיו

אֶל מִּשְׁתֶּה כַּדַּיָּן יָשַׁב.

 

וּבְתֹם, כְּפִי שֶׁנָּהוּג,

כְּמָסֹרֶת, בְּנֵי הַזּוּג

נָחוּ עַל מִטַּת שֶׁנְהָב,

בְּגַפָּם נוֹתְרוּ יַחְדָּיו.

 

טַבָּחִית כַּכִירָה תִּרְתַּח,

הָאוֹרֶגֶת תִּתְיַּפַּח,

כִּי קִנְאָה לָהֵן מָרָה,

לַמַּלְכָּה וּלְאָשְׁרָהּ.

וְהַמַּלְכָּה הַצְּעִירָה

לֹא הִזְנִיחָה אֶת נִדְרָהּ,

בּוֹ־בַּלַיְלָה הִתְעַבְּרָה.

אַךְ הָעֵת הִיא – עֵת גְּזֵרָה.

וּבִפְרוֹץ מַעֲרָכָה,

צָאר בִּקֵּש מִן הַמַּלְכָּה,

שֶׁתִּשְׁמֹר לוֹ עַל עַצְמָהּ,

כְּמִשְׁמַר הָאַהֲבָה.

עוֹד הוּא בַּמֶּרְחָק, אֵי־שָׁם,

בִּגְּבוּרָה וְעֹז נִלְחָם,

הִיא תִּכְרַע בְּבֹקֶר אוֹר

וְתֵלֵד לוֹ בֵּן גִּבּוֹר.

רְכוּנָה הִיא מֵעָלָיו

כְּמוֹ הַנֵּץ עַל גּוֹזָלָיו.

וְתִשְׁלַח מִיָּד מִכְתָּב

לְשַׂמֵּחַ לֵב הָאָב.

אַךְ אוֹרֶגֶת, טַבָּחִית,

וּזְקֵנָה – הַשַּׁדְכָנִית,

עַל חַיֵּי מַלְכָּה קוֹשְׁרוֹת,

הַשָּׁלִיחַ הֵן עוֹצְרוֹת,

וְשׁוֹלְחוֹת אַחֵר תַּחְתָּיו

עִם אִגֶּרֶת, וְבָּהּ נִכְתַּב –

"הַמַּלְכָּה תֵּלֵד וָלָד

וְלֹא בֵּן זֶה וְלֹא בָּת,

לֹא עַכְבָּר וְלֹא צְפַרְדֵּעַ,

מָה הוּא, אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ".

כְּשֶׁשָּׁמַע סֻלְטָן הָאָב,

מָה בִּשֵּׂר לוֹ רַץ־כָּזָב,

אָז חֲרוֹן אַפּוֹ פָּרַץ,

הוּא צִוָּה לִתְלוֹת הָרָץ...

אַךְ שִׁלְּחוֹ, בַּחֲלוֹף חָרוֹן,

עִם פְּקֻדָּה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן –

"לְשׁוּב הַמֶּלֶךְ לְהַמְתִּין

וְיַחֲרֹץ מִשְׁפָּט כַּדִּין!"

 

עִם אִגֶּרֶת, הַשָּׁלִיחַ,

לַבִּירָה סוֹף־סוֹף מַגִּיעַ,

אַךְ אוֹרֶגֶת, טַבָּחִית,

וּזְקֵנָה הַשַּׁדְכָנִית,

רַץ הַמֶּלֶך מְעַכְּבוֹת,

לְשָׁכְרָה אוֹתוֹ מַשְׁקוֹת,

מְסַלְּקוֹת מִכְתָּב, אִגֶּרֶת

בְּכֵלָיו שָׂמוֹת אַחֶרֶת –

 

וְיָבִיא אוֹתוֹ הַיּוֹם

רָץ שִׁכּוֹר פְּקֻדַּת זָדוֹן –

"צָאר מוֹרֶה לְשַׂר־חָצֵר,

בְּלִי הִסּוּס וּבְהֶסְתֵּר

הַמַּלְכָּה וְהַוָּלָד

יֻשְׁלְכוּ לַיָּם מִיָּד".

 

מָה עוֹשִׂים?! הָאֲצִילִים,

נְבוֹכִים וַחֲרֵדִים

לַגּוֹרָל שֶׁל נְסִיכָם,

אֶל הַמַּלְכָּה נָשְׂאוּ אֶבְלָם.

פִּרְסְמוּ פְּקֻדַּת הַצָּאר –

לָהּ וּלִבְנָהּ הגּוֹרָל הַמַּר,

וּבְתֹם קְרִיאָה מִיָּד,

הַמַּלְכָּה וּבְנָהּ הַקָּט,

בְּתּוֹכְכֵי חָבִית הוּשְׂמוּ,

נִסְגְּרוּ וְנֶאֶטְמוּ

וְשֻׁלְּחוּ אֶל מֵי הַיָּם –

כִּפְקֻדַּת כְּבוֹד הַסֻּלְטָן.

 

כְּחוֹל מָרוֹם, זִיו כּוֹכָבִים,

הַגַּלִּים בַּיָּם הוֹמִים,

בַּשָּׁמַיִם נָע עָנָן,

שָׁטָה לָהּ חָבִית בַּיָּם.

וְתִּזְעַק בָּהּ הַמַּלְכָּה,

תְּקוֹנֵן כְּאַלְמָנָה

וְיִגְדַּל הַיֶּלֶד שָׁם

וְיִגְבַּר מִשָּׁעָה לְשָׁעָה.

יוֹם יַחֲלֹף, מַלְכָּה תַּרְעִישׁ,

וְהַבֵּן בַּגַּל יָחִישׁ –

"גַּל־גַּלִּי שֶׁלִּי, גַּלִּי

מָה יָפֶה, מָה אֲצִילִי,

לִמְצוּלוֹת תּוֹרִיד חוֹפִים

וּמִטְעָן סְפִינוֹת תָּרִים –

נַפְשׁוֹתֵינוּ אַל תְּכַלֶּה,

עֲלֵי חוֹף חָבִית עֲלֵה!"