יוב – ועוד מיני אהבות בירושלים של שנות החמישים

מלכה וג'ונהסיפור (נובלה)א. מה השם שלה, השאלה שהסתתרה מתחת לכל השאלותבלילה, והאנייה עושה את דרכה לעבר הנמל, הוא חלם חלום. בבוקר ראה את ההר ושאל את חבריו משהו כמו "איזה הר זה?" אמרו לו, "איזו מין שאלה זאת? הר", אז הוא אמר, "יש לו שם? משהו?" לא הבינו מה הוא מבלבל במוח, אבל כבר הסתובבו שם כמה עובדי נמל ישראלים, ואחד אמר לו, "זה הכרמל", והוא אמר, "הכרמל? של אליהו?", וההוא אמר, "איזה אליהו?", והוא אמר, "אליהו הנביא", וההוא צחק ואמר, "הה, זה, מליל הסדר, בטח", ואז הוא אמר,"אז אנחנו בישראל, ארץ הקודש, ירושלים, מה?" ענין רגיל על אנייתֿנוד, שלא עובדת על קו קבוע אלא נודדת לפי הצורך המזדמן מנמל לנמל, ומה זה משנה לימאי איך קוראים להם. הוא שב והסתכל בהר ואמר בשקט, לעצמו כנראה "משונה". וההוא שמע ואמר, "מה?" והוא אמר, "שום דבר, חלמתי".בסוף אותו יום בירר ומצא שהם ישארו שם שבעה ימים, יומיים מיותרים בגלל איזשהו חג, וזה מה שביקש, חופשה לשבעה ימים. אמרו לו שהוא משוגע, לבזבז את ימי החופשה שלו על מקום דפוק כזה, חור נידח, אומרים שכמעט אין זונות, ואלה שיש – אלוהים ישמור. והוא אמר שלא חשוב. הביטו בו ואמרו לו שלא יאחר לחזור, מפני שהאנייה – "ליברטי" ישנה ממלחמת העולם – אמורה אולי להפליג מכאן ישר לפירוק לגרוטאות, ואין לחברה שום אנייה אחרת שאמורה להגיע למקום הזה. הוא שמע והמשיך וארז, גם את החליפה הכחולה כהה שלו.