קצוב

ספרו של אפרים גוטקינד מגיע אל השירה העברית לא מדרך-המלך שלהאלא מן הצד, ממקום רחוק, במובן הגיאוגרפי (ז’נבה), ובעיקר במובןהשירי. בשירים קצרים, גבישיים עד כאב לפעמים, מצליח קצוּב לשרטטמסביב לקול הדובר בו מעגל מלא של חיים: הורים, אהבות, ידידים,ילדים. הספר דומה לרומן המקיף ניסיון של חיים שלמים, שעבר במסננתצפופה מאוד, עד שנותרו ממנו רק טיפות התמצית. והטיפות הללו זוכרותאת המכלול.דרור בורשטיין