מחיר קטלוגי:
48
₪
מחיר באתר:
₪48.00 ₪20.00
ברגישות המשלבת כאב והומור גם יחד, נפרשת במחזה תקופת חייה האחרונה של נורית, חולת סרטן המאושפזת בהוספיס ו"מחכה שזה יגמר כבר". על אף הנושא, המחזה אינו עוסק במחלה, אלא במערכות היחסים שלה עם בני משפחתה ועם הסובבים אותה, שהחיים על קו הקץ מחריפים ומחדדים אותן.יש במחזה דגש רב על המרקם המילולי, ולאו דווקא על ההתפתחות והפעולה, הן מכיוון שהוא מתאר תהליך של התנוונות ושקיעה (אישה הנמצאת על ערש דווי) והן בגלל התחושה, המלווה תהליך זה, כי אין הארה ברגעי החיים האחרונים, וכי המציאות היא כזו, שבה "נמר לא יהפוך חברבורותיו". זהו ספרה השלישי של דבורה חיץ. קדמו לו ספרי השירה: "והרוח פתחה לרגעים" ( הוצאת 'דביר'), ו"מכתב בבוקר" (הוצאת 'כרמל).
זמן ביקור רופאים. הרופאה והצוות עוברים במסדרון ובחדרים. נשמעים חלקי שיחה: חיה פרכסה הבוקר. תנו לה דנטואין. בחדר 10 רק מזון טחון. בחדר 12 צריך לתת עירוי נגד כאבים ואינהלציות. תרים אותו שלא יהיו לו פצעי לחץ. עד אתמול בערב היא הייתה בהכרה. אפילו החליפה כמה מילים עם השכנים. היא חלשה מאוד. מה אומר הסי. טי? זה כבר התפשט לקרומים, לכליות ולכבד. הצוות יוצא מחדר 13. הרופאה משוחחת עם בני המשפחה: רופאה: זה כבר עניין של כמה ימים, אולי שעות. העלינו לה את המינון. היא בחוסר הכרה, אבל רואים על הפנים שלה שהיא כבר לא סובלת.בן משפחה: היא החתימה אותנו לא לחבר אותה למכונת הנשמה.רופאה: רק מסֵכת חמצן ומורפיום. שלא תסבול. שתוכל לעזוב בשקט. הצוות נכנס לחדר 14.הרופאה: (ניגשת אל מיטתה של נורית) ומה שלומנו היום?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת