משטר היד הקשה: דוד בן־גוריון, פולמוס הממלכתיות והמחלוקת הפוליטית על תוכנית הגרעין הישראלית

The Iron Fist Regime

עמודים: 356

תאריך יציאה לאור: אוקטובר 2019

דאנאקוד: 24950714

מסת״ב: 978-965-540-922-2

מבצע פסח 30%

מחיר קטלוגי:

99.00

 ₪

מחיר באתר:

99.00 69.30

המלאי אזל

גב הספר

שני מאבקים עזים עיצבו את דמותה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות. האחד, גלוי, ניטש בין תומכי הממלכתיות, ובראשם דוד בן­־גוריון, שחתרו לריכוז העוצמה בידי המדינה לבין תומכי הגישה התנועתית, שגרסו אוטונומיה נרחבת להתאגדויות החברתיות הוולונטריות, חוט השדרה של החברה הישראלית. המאבק השני, הסמוי, ניטש בין תומכי הפרויקט הגרעיני הישראלי לבין מתנגדיו.האם היה קשר בין שני המאבקים? משטר היד הקשה מראה שהקשר כה הדוק, עד כי ניתן לראות בהם שני פנים של מאבק אחד. הממלכתיות הייתה הכסות האידיאולוגית לריכוז סמכויות שלטוניות בידי בן­־גוריון וקבוצה קטנה של תומכיו ולהחלשת המשטר הדמוקרטי, התנועות החברתיות ומנגנוני הפיקוח.פרויקט הגרעין שימש אמצעי שונה למטרה זהה - הפיכתה של ישראל לדמוקרטיה גרעינית, מושג שנטבע כאן לראשונה ופירושו מדינה שלהלכה מתקיים בה משטר דמוקרטי, אך למעשה היא בעלת מאפיינים ייחודים: העוצמה הפוליטית מרוכזת בידי מעטים; מנגנוני הפיקוח חלשים; ישנה סודיות ביטחונית מופרזת; תקציבים אינם מפוקחים דיו; המדע משועבד לטובת מודרניזציה ופיתוח צבאיים; מתפתחת ומתוחזקת תרבות המאדירה את העוצמה הצבאית; ועוד.בשני המאבקים ניצבים אותם מנהיגים משני צדי המתרס: "הממלכתיים" - בן­־גוריון, שמעון פרס ומשה דיין - היו גם יוזמיו של פרויקט הגרעין; ואילו "התנועתיים" - משה שרת, ישראל גלילי ויגאל אלון - היו ממתנגדי הפרויקט הגרעיני ופעלו להגבלתו. המאבק הוביל לפשרה ייחודית - "מדיניות העמימות" - לפיה ישראל לא מכריזה על כושרה הגרעיני בפומבי.משטר היד הקשה - המשכו של הספר המאבק על הפצצה – סוקר את התוצאות הפוליטיות והחברתיות של פרויקט הגרעין הישראלי ומראה כיצד עלו בקנה אחד עם מטרותיה של הממלכתיות הבן-גוריוניסטית. אך מעבר לכך, משטר היד הקשה מהווה קריאת אזהרה מפני השפעת התוצאות של חימוש גרעיני על הדמוקרטיה. דש בצד אדם רז הוא היסטוריון שתחום מחקריו הוא היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה-19 וה-20. בהוצאת כרמל יצאו לאור ספריו הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017, עם יגאל וגנר) וטבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018). משטר היד הקשה הוא הכרך השני בטרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תכנית הגרעין הישראלית. הכרך הראשון, המאבק על הפצצה (2015), יצא גם הוא בהוצאת כרמל. מאמריו של רז מתפרסמים בכתבי-עת ובעיתונות בארץ ובעולם. בימים אלה הוא משלים את ספרו על מחשבתו ופועלו של קרל מרקס. במקביל לכתיבתו, משמש רז כעורך תלם: כתב עת לשמאל ישראלי מבית קרן ברל כצנלסון וכחוקר בעקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "משטר היד הקשה: דוד בן־גוריון, פולמוס הממלכתיות והמחלוקת הפוליטית על תוכנית הגרעין הישראלית"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

כמה מילות הקדמה                                                                          13

מבוא                                                                                             23

פרק א’: הגישה הממלכתית מול הגישה התנועתית: מחלוקת בין גישות מנוגדות לעיצוב החברה ולחלוקת העוצמה הפוליטית                                                                                                 32

ממלכתיות ותנועתיות בכתיבה המחקרית                                            38

מהי התפיסה הממלכתית של דוד בן־גוריון?                                        46

מהו תוכנה של הגישה התנועתית?                                                    53

ממלכתיות, חברה ו”מדינה חזקה”                                                     60

מבקרי הממלכתיות במפא”י                                                             64

הממלכתיות כאידאולוגיה וכמניפולציה פוליטית                                  68

פירוקה של החברה הווֹלוּנטרית ומשמעות הפירוקעל מעמדו של דוד בן־גוריון                                                         77

הממלכתיות כווריאנט סוציאליסטי־טוטליטרי                                      89

שורשי הסוציאליזם הממלכתי של דוד בן־גוריון                                    91

הממלכתיות כפעולה טוטלית של “הרצון הכללי”                                 99

הפעולה הטוטלית־ריכוזית                                                             105

ביטחוניזם וממלכתיות כמדיניות החותרת

להקטנת הפיקוח ולריכוז הכוח                                                    114

ריכוז הכוח בידיים של דוד בן־גוריון: פיקוח על הביטחון                      118

ריכוז הכוח בידיים של דוד בן־גוריון:

תחומים נוספים הנוגעים לממלכתיות                                            125

מאבקי כוח ושליטה של בן־גוריון ונאמניו “הצעירים” במפא”יתחת כסות הממלכתיות                                                             129

סיכום                                                                                       147

פרק ב’: דמוקרטיה גרעינית כממלכת־סוד                                         148

חימוש גרעיני ותוצאותיו: ממלכת־סוד גרעינית                                   150דמוקרטיה גרעינית                                                                       163א. ריכוז העוצמה הפוליטית בידי קבוצה קטנה מאוד של מקבלי החלטותלצד מנגנוני פיקוח מוחלשים וחסרי אפקטיביות                                          168ב. מתקיימת סודיות מופגנת ומופרזת סביב התחום הביטחוניוהגרעיני בפרט                                                                                              177ג. תקציבים גדולים עוברים ונעשה בהם שימושבממסד הגרעיני ללא פיקוח ובקרה                                                               182ד. המדע מופקע לטובת מודרניזציה ופיתוח שלתוכנית הגרעין הצבאית                                                                                184ה. מתפתחת ומתוחזקת תרבות ביטחון שמטרתה לתת לגיטימציהלפרויקט גרעיני                                                                                             188סיכום                                                                                     196

פרק ג’: הפרויקט הגרעיני הישראלי כמקרה של דמוקרטיה גרעינית – המאבק על הפצצה         197

“תזת השואה” ותזת “ברירת שמשון”                                               200א. המחלוקת האסטרטגית ו”פשרת העמימות”                                                  206ב. הוויכוח על המחקר הגרעיני בשנות החמישים המוקדמות:צבאי או אזרחי?                                                                                            210המדענים נגד “אנשי המעשה”                                                                      218הקשר בין הוויכוח הגרעיני בישראל לראשיתריב האוריינטציות                                                                                     224ג. הפיקוח על פרויקט הגרעין בראשית הדרך                                                    233ד. עלותו ומימונו של פרויקט הגרעין הישראלי                                                 251החברה לפיתוח המדע הגרעיני                                                                     260ה. פרויקט הגרעין כאמצעי שלטוני להוקעת”חסרי־האחריות”                                                                                          271סיכום                                                                                     276

פרק ד’: ישראל כדמוקרטיה גרעינית: המאבק בין הגישה הממלכתית והגישה התנועתית          277

אטטיזם ואנטי־אטטיזם במחקר על החימוש הגרעיני                            279ממלכתיות כאידאולוגיה ופוליטיקה החותרת לדמוקרטיהגרעינית: דיון מסכם                                                                  284הערת שוליים: עמימות ודמוקרטיה גרעינית:על פרדוקס היסטורי מדומה          297