מה נשתנה באמת? השפעות ראש השנה הפרסי הנוכרי הקדום (הנורוז) על מנהגי פסח וההגדה בעדות ישראל

?Ma Nishtanah — Why is this Night Really Different

עמודים: 246

עריכה: בני מזרחי

תאריך יציאה לאור: מאי 2024

דאנאקוד: 24951219

מסת״ב: 1– 31 – 7828 – 965 – 978

מבצע חודש הספר 30%

מחיר קטלוגי:

98.00

 ₪

מחיר באתר:

98.00 68.60

גב הספר

בעבר רק האשכנזים קראו לערב פסח בשם "ליל הסדר" – על איזה כאוס ניסו להשתלט?

באילו עדות נהגו להתחפש דווקא בפסח, ולא בפורים? למה מותר לילדים באיראן לחבוט בהוריהם, ולנשים – בבעליהן בערב זה? איך הגיעה המימונה מאיראן(!) למרוקו?

ליל הסדר הוא חוויית הזהות הקולקטיבית של העם היהודי לתפוצותיו. אולם מתברר שלצד הממד הרציני והמלומד, הוא נשא לעיתים צביון של פסק זמן משגרת החיים באמצעות מנהגים נועזים, פרועים ומשעשעים, שבעומקם מערערים על החוקים המשפחתיים והחברתיים הנורמטיביים, גם מבחינת גדרי הצניעות בין המינים.

ספר זה הוא פרי מחקר ממושך, ראשון מסוגו, המציע פתרונות פשוטים ומקוריים לשאלות חכמים וחוקרים לגבי הלכות ומנהגים של חג הפסח וההגדה. המחברת מוכיחה כי רבים ממנהגי הפסח עוצבו בהשראת מנהגי הַנּוֹרוּז, ראש השנה הפרסי הזורואסטרי האביבי הקדום, שנחוג בפאר רב בתקופה שבה נכתב התלמוד בחסות האימפריה הפרסית. חכמי ישראל גיירו רבים ממנהגיו ויצקו בהם משמעויות דתיות ולאומיות, המוּכרות לכולנו.

ד"ר אסתר שקלים היא חוקרת קהילות ישראל, אוצרת אמנות יהודית ומשוררת. חוקרת אורחת במרכז אליאנס ללימודים איראניים, אוניברסיטת תל אביב.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "מה נשתנה באמת? השפעות ראש השנה הפרסי הנוכרי הקדום (הנורוז) על מנהגי פסח וההגדה בעדות ישראל"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

 

הקדמה

מבוא   

 

חלק ראשון

חכמי ישראל והנורוז (ראש השנה הפרסי הקדום)

א.    א. חג הנורוז ומנהגיו, מקורותיהם, משמעויותיהם ותפוצתם העולמית במהלך הדורות
1.     הנורוז, מהותו, מועדו ותפוצתו העולמית במהלך הדורות
2.     מנהגי הנורוז בתקופה העתיקה ומשמעויותיהם
ב.     ב. חכמי ישראל ויחסם לתרבות הגויים
1.     יש חוכמה בגויים – יפיותו של יפת באוהלי שם
2.     המיתוס על המקור היהודי של החוכמות והמדעים
ג.      ג. חכמי ישראל והַתַּרְבּות הפרסית הזורואסטרית
ד.     ד. חכמי ישראל והנורוז
חלק שני

מנהגי הנורוז העממי ומקבילותיו במנהגי חג הפסח

א. ההכנות לחג
1.     ניקיון הבית הכלים והגוף, קניית בגדים חדשים לכבוד הנורוז ולכבוד חג הפסח ועזרה לעניים
2.     שאיבת המים לאפיית לחם החג – “מים שלנו”
ב. צֶ’הָארשַׁמְבֶּה-יֵ-סוּרִי, יום רביעי האחרון שלפני הנורוז – מדורות וביעור הרע, השלכתו, שריפתו ושבירתו לפני הנורוז ולפני פסח, וגם במהלכם של שני חגים אלה
1.     מדורות
2.     השלכת הרע
3.     שבירת כלי חרס
ג.      הטקס והשולחן הטקסי שנערך ביום הראשון, מיד עם כניסת החג – בנורוז ובליל הסדר
1.     התכנסות משפחתית, לבוש מפואר וכלים הדורים בליל הסדר
2.     שבעה דברים סימבוליים
3.     זרוע וביצה
4.     צמחים ירוקים – מרור וכרפס, סַבְּזֶה וירק רב
5.     הצבעים לבן וירוק
6.     חרוסת במקביל לסמנו, דייסת החיטה בנורוז
7.     קערת מים עם דגים
8.     קערת מים ובה מטבעות וכלי כסף
9.     מראָה
10.            מתי התקיימה הסעודה?

 

ד. היציאה לגנים ביום האחרון של הנורוז וביום האחרון של פסח
ה. היחסים הבין-אישיים המיוחדים בנורוז ובפסח
1.    ביקורים הדדיים קצרים בסדר קבוע וידוע, ובסדר היררכי, מתן תשורות ומשלוח מנות
1א. מנהגי הביקורים בקרב היהודים
1ב. ביקורי מוסלמים אצל יהודים בחול המועד
1ג. פתיחת דלת הבית בליל הסדר ובנורוז
2.    ונהפוך הוא – מנהגים משונים המנוגדים לסדר הטוב והרגיל: הרפיה של הנורמות החברתיות, היפוך סטטוסים, תחפושות וביקורים בבתים לבקשת מתת
2א. כדי שישאלו תינוקות – היכרא לתינוקות
חלוקת קליות ואגוזים לתינוקות
חטיפת מצה
עקירת השולחן
2ב. ארבע הקושיות – “מה נשתנה”
2ג. התחפשוּת והמחזת יציאת מצרים במהלך הסדר
2ד. מנהג החבטות בעת אמירת הפיוט “דיינו”
2ה. מצוות ארבע כוסות
ארבע כוסות, וכוס חמישית – על שום מה?
מצוות ארבע כוסות לנשים וילדים
2ו. השתתפות פעילה וחריגה של ילדים ונשים בליל הסדר
2ז. מנהגי אכילה ולבוש יוצאי דופן בליל הסדר
2ח. אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן
2ט. המושג”ליל הסדר” בארצות אשכנז בלבד
3.    מנהגי היכרויות, חיזור ושידוכים, והתנהגות חריגה בין שני המינים
חלק שלישי
יצירת חג “הנורוז היהודי” – המימונה ואחיותיה והדמיון הרב בינן לבין הנורוז, ראש השנה הפרסי
א.    הטקס והשולחן הטקסי שנערך מיד עם כניסת הנורוז היהודי
1.     התכנסות משפחתית, לבוש מפואר, כלים הדורים ומטבעות כמתנה
2.     שבעה דברים סימבוליים
3.     ביצים צבועות
4.     צמחים ירוקים – סַבְּזֶה וירק רב
5.     חלב ומזונות העשויים חלב
6.     הצבעים לבן וירוק
7.     לחם, דגן ומוצריו
8.     מיני מתיקה, פירות יבשים ומיני פיצוחים
9.     דגים
10. מטבעות ותכשיטים בתוך מים, בתוך שמן או תערובת קמח, ומראָה
11. נרות וכלי מאור
ב.     היציאה לגנים ביום הנורוז היהודי
ג. היחסים הבין-אישיים המיוחדים בנורוז היהודי
1.    ביקורים הדדיים קצרים בסדר קבוע וידוע, ובסדר היררכי, מתן תשורות ומשלוח מנות
1א. מנהגי הביקורים בקרב היהודים
1ב. ביקורי מוסלמים אצל יהודים בחג
2.    ונהפוך הוא – מנהגים משונים המנוגדים לסדר הטוב והרגיל: הרפיה של הנורמות החברתיות, היפוך סטטוסים, תחפושות וביקורים בבתים לבקשת מתת
3.    מנהגי היכרויות, חיזור ושידוכים, והתנהגות חריגה בין שני המינים
ד. גיור המימונה ואחיותיה – האופי הדתי לאומי שניתן לחג הנורוז היהודי
סיכום
ביבליוגרפיה וקיצורים

 

דילוג לתוכן