מלחמת גאליה

תרגום מלטינית: משה ליפשיץ

דאנאקוד: 24950003

ספרות מופת מתורגמת

מחיר קטלוגי:

94

 ₪

מחיר באתר:

94.00

גב הספר

יצירתו הספרותית-היסטורית של גאיוס יוליוס קיסר כוללת עשר "רשומות" (Comentarii) המקובצות בשני ספרים, מלחמת גאליה (De Bello Gallico) ומלחמת האזרחים (De Bello civili). מלחמת גאליה, ובה שבע רשומות שחיבר קיסר ואחת שהתחברה לאחר מותו על ידי מעריצו וידידו אַוּלוּס הירטיוּס, היא אחת הפנינים הספרותיות של התרבות המערבית בכלל והתרבות הרומית בפרט.ברשומותיו אלה, שנכתבו סמוך לתום הקרבות, מתאר קיסר את המלחמות שניהל במשך תשע שנים (50-58 לפנה"ס) עם השבטים הגאלים והגרמאנים, אך הן רחוקות מלהיות דיווח צבאי יבש האופייני ל"יומני מלחמה" רבים. קיסר ניחן ביכולת הבחנה היורדת לפרטי פרטים ולדקויותיו של טבע האדם. בכישרון ספרותי נדיר ובשפה ישירה, נטולת סלסולים ומליצות, הוא משלב מעשי גבורה והקרבה עם תיאורי נוף, צומח וחיות בר, חברות שבטיות ואורחות חייהן. איש צבא יוכל למצוא בספר ניתוחים אסטרטגיים, תחבולות טקטיות ואפיונים של כלי נשק, ציוד לחימה ומצור; היסטוריון של העת העתיקה יסיק ממנו הסברים לכניעת הגאלים והגרמאנים בפני העליונות הרומית; גיאוגרף ימצא עניין בתיאוריהם של חבלי ארץ, נהרות, הרים ויערות; סוציולוג ילמד ממנו רבות על מנהגים ומסורות בקרב שבטים שהיו אז בחזקת פראים, וכל קורא באשר הוא ייהנה מהרצאת הדברים הרהוטה בלבושה העברי החדש.דמותו של קיסר היתה נושא למחלוקת בין מעריציו למתנגדיו למן העת העתיקה ועד ימינו אלה. מעריציו הרבים – ביניהם היסטוריונים קלאסיים, מחבר המסות הצרפתי מישל דה מונטן, נפוליאון בונפרטה, יוהן וולפגנג פון גתה, החוקר הגרמני של דברי ימי רומא תיאודור מומסן והיסטוריונים בריטים – מקלסים אותו כמנהיג ומצביא גאוני ורואים במלחמתו בגאלים את הצלתה של אירופה מידי הברברים. מתנגדיו, ביניהם היסטוריונים צרפתים רבים, לא יסלחו לו על גילויי התאכזרותו לגאלים המובסים וידגישו את הנזק שגרם לתרבות הגאלית, אך אין ספק שהיה לו חלק מכריע בעיצוב דמותה של אירופה המערבית מאז המאה הראשונה לפנה"ס.

מתוך הספר

ספר ראשוןתיאורה של גאליה: פני הארץ ויושביה. הלחימה בהֶלוֶוטים: שאפתנותם; מנהיגם אוֹרגֶטוֹריקס; מותו. קיסר נוקט צעדים להגנת הפרובינקיה; ההֶלווטים נכנסים לארצם של האַיְדוּאים; הקרב על הנהר סוֹן, המשא ומתן; ליסקוּס, דוּמנוֹריקס ודיוויקיאַקוּס. הקרב ליד בּיבּרַקטֶה; נסיגת ההֶלווטים וכניעתם. מספרם לפני הקרבות ולאחריהם. המערכה נגד אַריוֹוִיסטוּס: מועצת כל הגאלים; התלונות על אַריוֹוִיסטוּס; אַריוֹוִיסטוּס דוחה את תביעותיו של קיסר; בהלה במחנה הרומאים, שקיסר משכך אותה; ההתוועדות עם אַריוֹוִיסטוּס; מפלת הגרמאנים. 58 לפנה"ס1. גאליה כולה נחלקת לשלושה חלקים. האחד מיושב בידי הבֶּלגים, השני בידי האַקוויטַנים והשלישי בידי אלה אשר בלשונם שלהם נקראים קֶלטים,ובשפתנו – גאלים. כל אלה נבדלים זה מזה בשפתם, מנהגיהם ובחוקיהם. הנהר גַרוֹן מפריד בין הגאלים לאַקוויטַנים, הנהרות מַרְן וסֶן מפרידים בין הגאלים לבֶּלגים. מכל העמים האלה הנועזים ביותר הם הבֶּלגים, משום שהם רחוקים מרחק רב ביותר מן ההתנהגות המעודנת ומן התרבות האנושית של הפרובינקיה[1] וכמעט אינם זוכים לביקוריהם של סוחרים, המביאים עִמם את מרכולתם ובכך הם מרככים את הנפש. הם הקרובים ביותר לגרמאנים היושבים מעבר לנהר ריין, שבהם הם נלחמים ללא הרף. מסיבה זו עולים ההֶלוֶוטים באומץ לִבם על שאר הגאלים בהיותם נאבקים בגרמאנים כמעט מדי יום, אם כאשר הם מנסים להרחיקם מגבולות גאליה, אם כאשר הם לוחמים בהם בתוך שטחי הגרמאנים עצמם.אותו חלק שהזכרנו, שבו מחזיקים הגאלים, מתחיל בנהר רוֹן ונתחם בנהר גַרוֹן, באוקיינוס ובשטחי הבֶּלגים. החלק המיושב בידי הסֶקוואנים וההֶלוֶוטים מגיע עד לריין: הוא פונה כלפי צפון.[2] שטחי הבֶּלגים, המתחילים בגבולותיה הרחוקים ביותר של גאליה, מגיעים עד לחלקו התחתון של הנהר ריין ופונים כלפי צפון ולעבר המזרח.[3] אַקוויטַניה משתרעת מן הנהר גַרוֹן עד להרי הפירינאים ועד לאותו חלק של האוקיינוס הגובל בספרד. כיוונה הוא בין מערב השמש לבין הצפון.2. אוֹרגֶטוֹריקס היה האציל והעשיר שבהֶלוֶוטים. בשנת כהונתם של הקונסולים מרקוּס מֶסַלָה ומרקוּס פּיסוֹ,[4] בהיותו מוּנע בידי התאווה למלוך, יזם קשר של אצילים ושכנע את בני ארצו לנטוש את אדמתם עם כל רכושם. הם לא יתקשו כלל, אמר להם, להשתלט על כל גאליה, הואיל והם מצטיינים מכולם באומץ לִבם. על נקלה הצליח לשכנעם, שכן מכשולים טבעיים תוחמים את ההֶלוֶוטים מכל עבריהם: מצד אחד הנהר ריין, הרחב ביותר והעמוק ביותר, המפריד בין ארץ ההֶלוֶוטים לגרמאנים; מן הצד האחר ההר יוּרָה, הגבוה והנישא ביותר, המפריד בין ההֶלוֶוטים לסֶקוואנים; מן הצד השלישי אגם זֶ'נֶווה והנהר רוֹן, החוצצים בין הפרובינקיה שלנו לבין ההֶלוֶוטים.לרגל תנאים אלה אין הם מסוגלים לנוע כרצונם, ואף יכולתם לנהל מלחמה עם שכניהם מצומצמת; ומשום כך היו מצטערים צער רב, בהיותם שוחרי קרבות. יתר על כן, בשל גודל אוכלוסייתם ושמם הנודע לתהילה כגיבורי מלחמה סברו כי השטח שבו הם מחזיקים – 240 מילין אורכו וֿ180 מילין רוחבו[5] – צר להם מדי.[1] הפרובינקיה הרומית גאליה נַרבּוֹנֶנזיס, היא חבל פרובנס של ימינו, שנוסדה בסביבות 121 לפנה"ס.[2] מילולית: כלפי "שבעת השוורים החורשים" (septentriones), הם שבעת הכוכבים המכוּנים בפינו קבוצת "הדובה הגדולה", שבקָצֶהָ נראה "כוכב הצפון" (Polaris), המציין את הצפון בתרבויות שנוצרו במחציתֿהכדור הצפונית.[3] מילולית: "לעבר השמש העולה".[4] שנת 61 לפנה"ס.[5] המיל הרומי מנה אלף צעדים (כֿ1.48 ק"מ).

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "מלחמת גאליה"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

דילוג לתוכן