משיחיות? עבודה זרה!

ההיגיון הפנימי של המסכת במשנהבניגוד לטענה המקובלת, לפיה לא ניתן לזהות כוונה מובהקת מאחורי עריכתן של מסכתות המשנה, מבקש יאיר אלדן להתייחס אליהן כאל סיפורים שלמים, שביקשו לעסוק בדילמות הגדולות של תקופתן. אלדן מבקש להבין לא רק את המגמה של פרק אחד בתוך מסכת, אלא את מגמת העריכה של מסכת שלמה. המסכת היא היחידה הטקסטואלית הבסיסית והשלמה בתוך ששה סדרי משנה, יש לה נושא מרכזי אחד והתפתחות טקסטואלית האפשרית בזכות אורכה. התכונות הללו מאפשרות להתייחס למסכת כאל סיפור. במרכז הסיפור - כל סיפור - נמצאות בעיה ופתרונה, דילמה והתרתה. הסיפור מכיל לרוב היתקלות של הדמות הראשית במכשול, תהליך שעובר עליה, ולבסוף התגברות או התמודדות עם המכשול. באותו האופן, קורא אלדן את הקובץ ההלכתי כסיפור, ומבקש לחשוף את הדילמה שאותה הוא מבקש להתיר.קוראים רגישים של טקסטים בכל ז'אנר שהוא - כתבה בעיתון, חוק, רומן או שיר - מנסים באופן טבעי להבין את הטקסט כמכלול או כשיקוף של דיאלקטיקה של רעיונות הבאה לידי ביטוי בעריכת הטקסט. שכבות העריכה של הטקסט או התיקונים שנעשו בו הם חשובים ומעניינים כשלעצמם, אולם השאלה המנקרת בקורא הרגיש היא מהו הסיפור המסופר באמצעות הטקסט, מהי השאלה שהטקסט בא לענות עליה, או הבעיה שהוא מבקש לפתור. גם קובץ הלכתי נערך על-מנת להתמודד עם בעיות שהטרידו את מחבריו ועורכיו, וההלכות והמחלוקות המנויות בו מהוות, בו זמנית, שיקוף של הבעיה והתמודדות עמה. "הקריאה הגדולה" שאלדן מציע מלמדת אותנו, בין השאר, שמסכת סוטה, בעריכתה הסופית, נסובה על משיחיות, שמאחורי מסכת תענית עומדת ההתמודדות עם שתיקת האל, ושמסכת מכות עוסקת לאו-דווקא בנושא המלקות אלא בהצדקת המרת עונש לעבריינים.