אם כי כבר מאוחר

אֲנִי נוֹפֵל עַל זוּג יָדַיִםכַּאֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּיעֲדַיִן שֶׁאֲנִי חַי בְּזוּג יָדַיִם,הֵן עָבְרוּ עַל פָּנַי וְעַל לִבִּי.אֲנִי חַשְׁתִּי שֶׁהַלַּיְלָה מָתוֹקכְּמוֹ חָלָב שָׁקֵט. וְגָדוֹל.גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מֵחַיַּי.אִמָּא:הָיוּ אֵלֶּה יָדַיִךְ וְהַלַּיְלָה גַּם יַחַד.לָכֵן אָהֲבָה אוֹתִי אוֹתָהּ חֲשֵׁכֶה.אֵינֶנִּי זוֹכֵר אֲבָל זֶה בְּכָל זֹאת אִתִּי.בְּמַה שֶּׁאֲנִי קַיָּם יוֹתֵר, בַּשָּׁכוּחַ,שָׁם הַיָּדַיִם וְהַלַּיְלָה.לִפְעָמִים,כְּשֶׁרֹאשִׁי תָּלוּי עַל הָאֲדָמָהוּכְבָר אֵין לִי כֹּחַ וְהָעוֹלָםרֵיק, מִדֵּי פַּעַם, הַשִּׁכְחָה עוֹד עוֹלָהאֶל הַלֵּב.וַאֲנִי כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְלִנְשֹׁם מֵעַל יָדַיִךְ.אֲנִי יוֹרֵדוְאַתְּ מַחֲבִּיאָה אֶת פָּנַי; וַאֲנִי קָטָן;וְיָדַיִךְ גְּדוֹלוֹת; וְהַלַּיְלָהבָּא שׁוּב, בָּא שׁוּב.אֲנִי נָחמֶהֱיוֹתִי גֶּבֶר, נָח מֶהֱיוֹתִי גֶּבֶר.