הערגה למלאות ההוויה; פרקי-עיון בשירת ח.נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי

עמודים: 220

תאריך יציאה לאור: ספטמבר 2019

דאנאקוד: 24950710

מסת״ב: 978-965-540-939-0

50% הנחה

מחיר קטלוגי:

89.00

 ₪

מחיר באתר:

89.00 44.50

גב הספר

ביאליק וטשרניחובסקי הם מחשובי המשוררים העברים בעת החדשה, שהתמודדו חזיתית עם המסורת הדתית ועם הכפירה בה וביטאו את צער ההתנתקות ממנה ואת אושר ההמראה למרחבים חדשים. טשרניחובסקי נתפס כמבשרה של חילוניות לוחמת, בוטחת ויוצרת. ביאליק עמד כל חייו 'על הסף' שבין פנים לחוץ, בין התרסה בוטחת לתשובה מהוססת.הערגה למלאות ההוויה מציע פרשנות מעמיקה ומקורית למכלול יצירתם. שביד מעמיד את "אידיאל היופי" במרכז קריאתו את שירת טשרניחובסקי. במרכז קריאתו את ביאליק עומדת ההתמודדות עם גולה שאין בה גאולה ועם שליחות שירית־נבואית טרגית.פרופ' אליעזר שביד הוא בכיר ההוגים היהודים הפועלים בישראל, חוקר המחשבה היהודית לדורותיה, חתן פרס ישראל, מורה ומחנך לרבים. הוא סלל את דרכו של חקר המחשבה היהודית המודרנית באוניברסיטה העברית, היה ממקימי "מכון כרם" לחינוך הומניסטי־יהודי וממעצבי דרכו של "מכון שכטר ללימודי היהדות" המסורתי בראשית דרכו. כתיבתו משלבת מחקר רחב אופקים עם הגות פורצת דרך, המבקשת להניח תשתית לקיום היהודי בישראל ובתפוצות ולהתמודדות עם הסכנות הכרוכות במגמות המרכזיות של 'הכפר הגלובלי'. בכך הוא ממשיכם של ההוגים־ה"נביאים" הגדולים בני המאה הקודמת, ובראשם ביאליק, גורדון והרמן כהן. בסדרה זו רואים אור מחדש אחדים מספריו המוקדמים והחשובים ביותר, שהניחו תשתית איתנה למחקרו ולהגותו.מהדורה ראשונה ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1968

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "הערגה למלאות ההוויה; פרקי-עיון בשירת ח.נ. ביאליק וש. טשרניחובסקי"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

הנביא המורד ומשורר החירות: חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי ביצירתו של אליעזר שביד מאת יהוידע עמיר 11הקדמת המחבר………………………………………………………………… 25חלק ראשון: עיונים בשירת ח. נ. ביאליקא.   הערגה למלאות ההווייה בשירת ביאליק……………………………. 31

ניתוח השיר “זוהר”  31; לשון הסמלים בשירת ביאליק (לפי השירים “זוהר” ו”הברכה”)  35; ניתוח השיר “אחד אחד ובאין רואה”  38; ניתוח השיר “יהי חלקי עמכם”  42; השוואה לשיר “אשרי הזורעים ולא יקצורו” מאת אברהם בן יצחק  43; יחסו הדו־משמעי של ביאליק לתרבות בית־המדרש (לפי השירים: “המתמיד”, “לבדי” ו”לפני ארון הספרים”)  46; על יחסו של ביאליק לתנועה הלאומית  49; על הרגשת החטא והחטאת התכלית בשירת ביאליק (לפי הפואמה “מתי מדבר”)  50

ב.   מיתוס הגלות והמרד…………………………………………………….. 53

ניתוח הפואמה “מתי מדבר”  53

ג.    מחוות השליחות והמרי בשירת ביאליק…………………………….. 63

השקפותיהם של י. קלויזנר, פ. לחובר, י. פיכמן, ד. פרישמן, ד. סדן, ש. הלקין, וב. קורצווייל על מוטיב השליחות הנבואית בשירת ביאליק  63; הקשר בין מחוות־השליחות למחוות המרי כלפי שמים, ושאלת האותנטיות של מוטיב השליחות בשירת ביאליק (לפי השירים: “דאס לעצטע ווארט”, “לא תמה”, “דבר”, “בעיר ההרגה” ועוד)  67; ביטויים ראשונים של מחוות המרי כלפי שמים (לפי השירים: “הרהורי לילה”, “אגרת קטנה” ו”אכן חציר העם”)  72; ניתוח המשא “בעיר ההרגה”  75; שירת הזעם (לפי השירים: “דבר”, “אכן גם זה מוסר אלוהים”, “קראו לנחשים”, “ידעתי בליל ערפל”, “על השחיטה”, “חוזה, לך ברח”)  80; ניתוח “מגלת האש”  82

ד.   אלמלא ננעלו שערי אמונה……………………………………………… 89

ניתוח השיר “אמי זכרונה לברכה”  89

חלק שני: עיונים בשירת ש. טשרניחובסקיא.   יסודות רעיוניים בשירת ש. טשרניחובסקי………………………… 103

הצבת הבעייה  103; הסתירה שבין בקורת המורשת היהודית (לפי השירים: “לנכח פסל אפולו” ו”נטע זר את לעמך”) לחיובה באידיליות  105; הסתירה שבין בקורת תגובת היהודי על מצוקת גלותו (לפי השירים: “חרבי, אי חרבי” ו”מנגינה לי”) לבין ההזדהות עם מקדשי השם (לפי השירים: “ברוך ממגנצא” ו”בלדות וירמיזא”)  108; הסתירה בין הגישה הלאומנית (לפי השירים: “שיר ערש”, “מנגינה לי”) לבין הגישה ההומניסטית־ליברלית (לפי השירים: “אני מאמין”, “מחזיונות הנביא” ו”עמא דדהבא”)  110; הסתירה בין חיוב כל חזיונות התרבות האנושית (לפי כליל הסונטות “לשמש” ו”אני – לי משלי אין כלום”) לשלילתם (לפי כליל הסונטות “על הדם”)  115; האמנות כאידאל עליון (לפי כליל הסונטות “על הדם” והשירים: “שלשה כתרים”, “שש אמתות”, “הפסל”)  120; סיכום  121

ב.   שירי אהבה של ש. טשרניחובסקי……………………………………. 124

פתיחה  124; ניתוח השיר “הנאוה מדילסברג”  124; ניתוח מחזור השירים לאילאיל  130; המוטו: השיר הראשון  132; השיר השני  136; השיר השלישי  136; השיר הרביעי  138; השיר החמישי  140; השיר השישי  143; השיר השביעי  143; השיר השמיני  144; השיר התשיעי  146; השיר העשירי  147; השיר האחד עשר  150; אחרית־דבר  152

ג.    בסוד העיצוב האֵפי………………………………………………………. 156

פתיחה  156; ניתוח “ברית מילה”  157; ניתוח “כחם היום”  166; ניתוח “הכף השבורה”  168; על היצירות האפיות של ש. טשרניחוסקי בתקופת בגרותו  175; ניתוח “ויהיה ערב ויהיה בקר…”  176; הערת סיום  183

ד.   הבלדה “אנשי חיל חבל” ומוטיב הנאמנות הטראגיתבשירת ש. טשרניחובסקי………………………………………………. 186ה.   אדם ונופו…………………………………………………………………… 193

ניתוח השיר Nocturno  193; ניתוח השיר “האדם אינו אלא…”  198; השוואה בין תמונת נוף הילדות בשירת טשרניחובסקי לזו שבשירת ביאליק  200; ניתוח השיר “כוכבי שמים רחוקים”  204; השוואה מסכמת בין הרגשת־המציאות בשירת טשרניחובסקי לזו שבשירת ביאליק  208

דילוג לתוכן