עמוק יותר מהתחתית (כרונולוגיה של גלי דיכאון)

אָז מֶה הָיָה לָנוּ הַיּוֹם:חֲצִי כּוֹס שֶׁל חֲרָדָה.כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל לַחַץכַּף שֶׁל עֶצֶבלְהַכְנִיס לְסִירלְחַמֵּםלְעַרְבֵּבלְכַסּוֹתלְכַבּוֹתוּלְהַגִּישׁ.אָז מַה קִּבַּלְתָּ?לַחַץ עָצוּב שֶׁל חֲרָדָה.מִזֶּה אֶפְשָׁר לִחְיוֹת? בין גל לגל, אני גם צוחק, מצלם, מטייל, משתובב, רוקד – וכמי שנולד בפלשתינה-א"י, עוד מרגיש כמו ילד מתבונן, ומאד לא שגרתי.