על המשמר

מטרתו של ספר זה היא לתאר ולנתח את פעילותה הביטחונית של תנועת "השומר הצעיר" בארץ ישראל, מראשיתה של העלייה השומרית לארץ ועד ערב מלחמת העצמאות. בתקופה זו היה "השומר הצעיר" תנועת מיעוט קטנה ביישוב ובתנועה הציונית: המחנה השומרי בארץ לא היה אלא מעֵין "כוח חלוץ" מגשים ומנהיג לתנועת נוער עולמית שמנתה, באמצע העשור הרביעי של המאה העשרים, כשישים אלף איש והושמדה ברובה בשואה.תנועת "השומר הצעיר" כולה, בארץ ובגולה, הייתה מחויבת למתווה אידיאולוגי ייחודי, ציוניֿסוציאליסטי, ולערכים שנגזרו ממנו: בראש סולם הערכים הוצבו העלייה לארץ ישראל וההתיישבות בקיבוציה של התנועה.פן חשוב של המתווה האידיאולוגי של התנועה היה יחסה לכוח ולשימוש בו: "השומר הצעיר", מראשיתו, ובהשראתן של השקפות ועמדות שרווחו בתנועה הסוציאליסטית העולמית בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, אוּפיין באנטי מיליטריזם, בנטיות פציפיסטיות בולטות ובשלילת כל שימוש בכוח שלא למטרות הגנה עצמית. השקפות אלו הוסיפו לאפיין את התנועה גם לאחר שאימצה את השקפת העולם המרקסיסטית והִבחינה, בהשפעתה של האחרונה, בין "מלחמות צודקות" למלחמות "בלתי צודקות".נוכח קיומו של מתח מובנה בין האידיאולוגיה המוגדרת של התנועה – ממנה נובעים, כאמור, סייגים ומגבלות על השימוש בכוח – לבין המציאות הכופה תכופות פרקטיקה של שימוש בכוח, בא הספר לענות על שאלה מרכזית: כיצד ניווטה את דרכה תנועת המיעוט – "השומר הצעיר" – שעבורה "הפרוגרמה היא קאנון", בין משנתה הרעיונית לבין המציאות ואילוציה, "תמורות העתים" וצרכי הביטחון המשתנים? מענה לשאלה זו מחייב מיפוי של גורמי ההשפעה – פנימיים וחיצוניים, רעיוניים כמעשיים – שהִנחו את התנועה בקביעת דרכה בתחום הביטחוני.שאלה נוספת בה דן הספר קשורה למתח בין "ההגדרה העצמית" של תנועה, שיש בה גם מאפיינים של חידוד הייחודי, התבדלות ומידה של הסתגרות, לבין היותה חלק בלתי נפרד מן המפעל הציוני, ההתיישבות העובדת, ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל וארגון "ההגנה": כיצד השתקף מתח זה בתחום הביטחוני וכיצד נפתרו בעיות מעשיות שנבעו ממנו?מאז שנת 1927 אוגדו קיבוצי "השומר הצעיר" בארץ במסגרת משותפת – "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" – שהונהגה על ידי מוסדות מרכזיים: מועצה, ועד פועל, מזכירות ומנגנון שהתפתח עם הזמן. מבנה זה מצריך בחינה של מערכת היחסים בין "מרכז" ל"פריפריה" – בין המוסדות האמורים לבין עשרות קיבוציה של התנועה, בהתיישבות ("משקים") ובטרם התיישבות: כיצד באה מערכת יחסים זו לכלל ביטוי בתחום הביטחוני?המענה לשאלות שהוצגו כאן מחייב התייחסות, בחתך כרונולוגי ובחתך נושאי, למכלול העשייה הביטחונית של התנועה השומרית ולמלוא היקפה של התנועה: "הקיבוץ הארצי" על מוסדותיו, קיבוציו, חבריהם וחברותיהם, "הליגה הסוציאליסטית" (השלוחה העירונית של התנועה) ותנועת הנוער "השומר הצעיר" בארץ ישראל ("התנועה החינוכית"). במכלול זה, "הקיבוץ הארצי" הוא הישות הדומיננטית, ולפיכך עוסק ספר זה בראש ובראשונה בו ובהתנהלותו בתחומי הביטחון.העשייה הביטחונית של "השומר הצעיר" הורכבה משלושה "מעגלים": הראשון שבהם הוא המעגל התנועתיֿהפנימי. למעגל זה שייכים ההתמודדות של קיבוצי "השומר הצעיר", בהתיישבות ובטרם התיישבות, עם סוגיות הביטחון השוטף, והמנגנונים השונים שעסקו בנושא הביטחוני בתחומו של "הקיבוץ הארצי" – מוועדת הביטחון של הקיבוץ הבודד ועד לרמת ההנהגה.המעגל השני הוא המעגל היישובי, שבמרכזו – חלקו של "השומר הצעיר" ביחידות ובמערכות שונות של ארגון "ההגנה", וכן במוסדות הביטחון היישוביים. במעגל זה נתקל "השומר הצעיר" בתהליכים, במסגרות, בהחלטות ובמדיניות שלא תאמו את השקפת עולמו ואת תפיסתו הביטחונית. אלה מעוררים שאלות הנוגעות לגבולות הציות של קבוצת מיעוט אופוזיציונית בתוך קהילה לאומית שאינה מדינה: שאיפתה לשמור על ייחודה וללכת בדרכה שלה מחד גיסא, והרתיעה מפני פרישה מן הציבור והפרת מרותם של "המוסדות המוסמכים" מאידך גיסא.המעגל השלישי – המעגל החיצוני – היה, בראייתו של "השומר הצעיר", הבעייתי בין השלושה: במעגל זה דובר בשירותם של חברי התנועה במסגרות ביטחוניות שהיו נתונות למרות זרה (בריטית). שירות מסוג זה נגד מטבעו עמדות עקרוניות של "השומר הצעיר"; הוא היה כרוך גם בבעיות מעשיות, שמקורן בממדיו, בהתפתחותו ובאופיו של הקיבוץ השומרי. ממילא התעוררה גם במעגל זה, ואף ביתר תוקף מאשר במעגל השני, סוגיית גבולות הציות.העשייה והמעורבות של "השומר הצעיר" בארץ ישראל בשלושת המעגלים האמורים, יש בהן כדי ללמד על מקומו ומשקלו של הנושא הביטחוני בהווייתה של התנועה ועל תרומתה של האחרונה לביטחון היישוב בתקופה הנדונה. בכך יעסוק ספר זה.