קול משלהן – כותבות עבריות מחוץ למסורת התרבותית ובתוכה

A Voice of Their Own - Hebrew Women Writers Outside and Inside their Cultural Tradition

עמודים: 408

עריכה: יובל שקלים

תאריך יציאה לאור: ספטמבר 2021

דאנאקוד: 24950902

מסת״ב: 978-965-7791-25-7

פסח 2024

מחיר קטלוגי:

98.00

 ₪

מחיר באתר:

98.00 68.60

המלאי אזל

גב הספר

נערה יהודייה שישבה לשולחן הכתיבה באמצע המאה התשע־עשרה בהחלטה נועזת לכתוב בעברית, כבר התגברה על הרבה מן המוסכמות החברתיות והדתיות שחסמו מלכתחילה את דרכה לכתיבה ב'שפת הקודש', ממנה הודרו נשים יהודיות. אולם עתה גילתה את הקושי שהעמידה בפניה עצם המסורת הטקסטואלית העברית, שככלל נכתבה על ידי גברים. נושאיה, לשונה ודימוייה של מסורת זו תאמו את כותביה הגברים, אך הרבה פחות מכך את זהותה ועולמה של האישה הכותבת.את הסתירה שבין הרצון להיות חלק מן המסורת הספרותית העברית ובין אי התאמתה של מסורת זו לביטוי נשי, מנסות ליישב כותבות עבריות, אז כהיום, על ידי קריאתם המחדשת של הטקסטים העבריים הקנוניים בעיניים נשיות. באופן זה הם מנוּכָסים ומותאמים לביטוי, שלא נכלל בהם מראש, של זהות נשית.ספר זה משלב פרקים שונים של כתיבת הנשים העברית, מן הכותבות המשכילות באמצע המאה התשע עשרה ועד סופרות ומשוררות במאה העשרים, לאמירה כוללת בדבר דרכה של הכותבת העברייה ─ מן המרחב שמחוץ למסורת התרבותית הקנונית, אל תוכה.  טובה כהן היא פרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן. מחקריה עוסקים בספרות העברית של המאה התשע־עשרה ובכתיבתן של נשים. ספרה הקודם עוגב נאלם; חייה ויצירתה של המשוררת העברייה־איטלקייה רחל מורפורגו (כרמל, 2016). 

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "קול משלהן – כותבות עבריות מחוץ למסורת התרבותית ובתוכה"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

פתח דבר: היסטוריה של “גנבת שפה” – על הספר ופרקיו  13

חלק ראשון: כתיבת נשים בין “תרבות האב”ל”תרבות האם” – פרקי מבוא

פרק ראשון: הקול העברי־הנשי בספרות העברית החדשה  21א.   מבוא – אתגר יצירת הקול העברי הנשי  21ב.   ראשיתה של כתיבה נשית עברית –חציית המתרסים החברתיים־תרבותיים  24

  1. המתרס הלשוני מגדרי  24
  2. השמעה ראשונה של קול עברי נשי  28

ג.   הקושי במציאת קול עברי נשי ייחודי  35

  1. בין כניעה למסורת הגברית ובין דחייתה  35
  2. “הידברות בעל קול כפול”  38
  3. המשכילה והמקרא – ניכוס הספר ושפת הספר ה”גבריות”  41

פרק שני: “ותען להם מרים”: קולותיהן של מנהיגות במקרא  50א.   אסתר – הקול הנשי המוכפף  53ב.   דבורה – אימוץ הקול ה”גברי”  58ג.   מרים – קול נשי עצמאי  62ד.   בין נשים לחברתן וללשונה  67פרק שלישי: בתוך התרבות ומחוצה לה:על ניכוס שפת האב כדרך לעיצוב אינטלקטואלי של האני הנשי  70א.   על העיצוב האינטלקטואלי של האני הנשי  70ב.   ניכוס שפת האב כדרך לעיצוב זהות נשים אינטלקטואליתבשירת הנשים העברית  75

  1. רחל מורפורגו – החתירה נגד תפיסת האישה ביהדות  75
  2. היחס האמביוולנטי לשפת האב בשירת רחל (בלובשטיין)  84

ג.   שפת האב כחלק מהגדרת האני בסיפורת נשית עברית במאה העשרים  88

  1. עיצוב האני האינטלקטואלי הנשי בסיפורת נשים באמצעות טקסטים קנוניים  89
  2. עיצוב האני האינטלקטואלי הנשי בסיפורת נשים באמצעות טקסטים ספרותיים הגמוניים בני הזמן  101

חלק שני: עיצוב קולה של המשכילה העברייה

פרק ראשון: ה”משכילות” כ”לומדות”:על מקומם של טקסטים קנוניים בעולמה של המשכילה העברייה  111א.   הטקסט היהודי הקנוני כבסיס הידע של המשכילה העברית –עדות אישית של הכותבת  118

  1. מכתב של ינטה וולרנר לבנימין הלוי הולנדר  119
  2. מכתב של מרים מרקל־מוזסזון לחברתה  120
  3. מכתב של רחל מורפורגו לחננאל פורגס  121

ב.   הקנון מנקודת תצפית נשית – פרשנות חדשה לטקסטים קנוניים  122

  1. מרקה אלטשולר: “הגיוני ליום ט”ו באב תרל”ט”  123
  2. טויבה סגל: “שאלת הנשים”, 1879  125
  3. דבורה ויסמן חיות: “מופת הנני לרבים”, 1895  129

ג.   ניכוס מקורות מקראיים בפרוזה משכילית־נשית –מרים מרקל־מוזסזון כהדגמה  131

  1. מכתב של מרים מרקל־מוזסזון לרב לנדסברג, יולי 1863  132
  2. “חכמת האישה הסובאלקית כחכמת האישה התקועית” –סיפור קצר של מרקל־מוזסזון  135

פרק שני: “הגיתי בספרים הרבה”:המשכילה במאה התשע עשרה והספר העברי  142א.   “בקוראי בספרים החדשים אשר שלחת לי” –המשכילה כ”צרכנית” של הספר העברי  144

  1. “מחסור ספרים טובים הנכתבים בשפת עמנו” –המאמץ להשגת הספר העברי  146
  2. “כראות עלמה רואה אנכי” – הקוראת האקטיבית  151

ב.   “הגם נערה בין הסופרים?” – נשים כיצרניות ספרים  158  פרק שלישי: “האם קופים אנחנו ולא בינת אדם לנו?”:ההיו הכותבות העבריות הראשונות במאה התשע עשרה פמיניסטיות  164א.   “ועוד כי אשה תרהב עוז להכניס ראשה בין ההרים האלה” –משכילות ופמיניסטיות  164ב.   בקול כפול – הכותבות הראשונות  167ג.   קול המחאה – הדור השני של המשכילות  175

  1. “אבל למה אגלה מבוכתי ומצפונות לבי לפני קהל ועדה” – החשש מביטוי תודעת שוויון בפרהסיה  177
  2. “ללחום בעטי הדלה מלחמת הנשים” – השמעת קול המחאה  179

פרק רביעי: “נשים בדיוניות” ו”נשים אמיתיות” בהשכלת גליציה  185א.   מבוא  185ב.   נשים בדיוניות – עיצוב בת גליציה בפרוזה הבדיונית המשכילית  188

  1. היהודייה הגליצאית כדמות נלעגת  188
  2. המשכילה הגליצאית כדמות אידאלית  198

ג.   נשים אמיתיות – תיאור נשי עברי אותנטי  199

  1. לאה הורוויץ מבוליחוב (המאה השמונה עשרה)  200
  2. יטי (ינטה) וולרנר מלבוב (1810-‏1891)  201
  3. דור שני להשכלת גליציה – בריינדיל גולד ושולמית פלפל מברודי  204

חלק שלישי: עוצמתו של הטקסט הקנוניבשירת רחל מורפורגו

פרק ראשון: כוחה של כתיבה מן השוליים:רחל מורפורגו – המשוררת העברייה הראשונה  217א.   הרקע לצמיחתה של המשוררת – תרבות, חברה ומשפחה  219

  1. המרחב הציבורי – השכלה יהודית לנשים באיטליה כזרם תת־קרקעי  219
  2. המרחב הפרטי המשפחתי – מתמיכה לאדישות  221

ב.   מיצוב בשוליים כמקור ללשון שירית ייחודית  226ג.   הכתיבה מן השוליים המגדריים – ניכוס נשי של טקסטים קנוניים  229פרק שני: “כָּל־עוֹד נַפְשִׁי בִי אֶזְכֹּר תּוֹרַת מֹשֶה”:המשוררת רחל מוֹרְפּוּרגוֹ כלמדנית  234א.   הלמדנות כמאפיינת חיים – עדויות בני־זמנה  239א.   ביטויים בכתב ללמדנות נשית –עדויות מטקסטים שכתבה רחל מורפורגו  247

  1. דיאלוג בין למדנים – מכתביה של רחל מורפורגו  250
  2. שירתה של תלמידת חכמים  255

חלק רביעי: הקול הנשי בספרות העברית במאה העשרים – הרחבת הניכוס הנשי של הטקסט הקנוני

פרק ראשון: גילוי וכיסוי בשירתן של משוררות עבריות:דו־רובדיות כמאפיינת פואטית של שירת נשים עברית  265א.   על ייחודה של הטכניקה הפלימססטית של רחל מורפורגו, רחל וזלדה  267ב.   הרובד הסמוי וחשיפתו –יישום טכניקת ההצפנה וחשיפתה בשלושה שירים  273

  1. רחל מורפורגו, “ואז נזכה”  273
  2. רחל, “ניב”  277
  3. זלדה, “ישן לו גרעין”  280

פרק שני: על דבורה כ”אם מטאפורית”:משוררים, משוררות וגיבורות מקראיות  284א.   קריאה נשית מחדשת בטקסטים עתיקיםוהחיפוש אחרי “אם מטאפורית”  284ב.   דבורה הנביאה – העיצוב הקנוני המסורתי במקרא ובמדרש  285ג.   דבורה הנביאה בשירה העברית במאה התשע עשרה –ביקורת או הזדהות  289ד.   הזדהות מנקודות תצפית שונות –דבורה הנביאה בשירת ראשית המאה העשרים  295ה.   סיכום – מגדר כמעצב נקודת תצפית  299פרק שלישי: “עגונה” לדבורה בארון:ניכוס הטקסט מתוך “עזרת הנשים”  303א.   ההדרה ל”עזרת הנשים” ודרכי המילוט  303ב.   “עגונה” לדבורה בארון, טקסט קנוני מנקודת תצפית נשית  306ג.   השחרור מן ההדרה – קריאה נשית מחדשת בטקסט קנוני גברי  318פרק רביעי: האם נגנזה ה”גניזה”?מסיפור נעורים פמיניסטי לניכוס נשי־פמיניסטי של סיפורת ההווי  320א.   דחיקת המחאה הפמיניסטית – ההסכמה בביקורת  321ב.   מפמיניזם גלוי לפמיניזם מורכב ומוצפן  323

  1. שלבים בכתיבה הפמיניסטית של בארון  323
  2. אימוץ הפואטיקה של הפלימססט על ידי בארון  326
  3. ה”סיפור הנשי” הראשון – המחאה הפמיניסטית  328

ג.   האתוס הלאומי הגברי במבט אירוני  341פרק חמישי: “העיר רובצת על חיי”: ירושלים ומגדר בשירה העברית  346א.   משוררים ומשוררות באנתולוגיות של שירי ירושלים  348ב.   משוררים גברים על ירושלים  350

  1. “איש ירושלים אני” – תמטיקה מרכזית  350
  2. “כל שצמח מן האבן” – דימויים מרכזיים בשיר ההגמוני  354
  3. “עָצוּב הוּא לִהְיוֹת/ רֹאשׁ הָעִיר יְרוּשָלַיִם” – משורר מול עיר  357

ג.   ירושלים בשירתן של משוררות עבריות  362

  1. ההימנעות  364
  2. “יְרוּשָׁלַיִם דוֹרְסָנִית” – המוּדעוּת לפער  366
  3. “בְּלִבִּי יְצַרְתִּיךְ, יְרוּשָׁלַיִם” – ניסיונות לניכוס נשי של ירושלים  370
  4. “ירושלים גרושתי” – דחיית העיר והמיתוס  381

ביבליוגרפיה  385מפתח העניינים והשמות  399

דילוג לתוכן