כותנה

יָדְעוּ הָעֲנָנִים הַמִּתְפַּזְּרִים בְּעַל כָּרְחָם בְּבוֹאִי לָצֵאת מִן הַבַּיִתיָדְעוּ הָאֲנָשִׁים הַסְּמוּכִים בָּרְחוֹב בַּחֲלֹף אִוְשַׁת חַשְׁמַל בִּשְׂעָרָםיָדְעוּ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם שֶׁהוּסְטוּ מִמַּסְלוּלָן, נִשְׁבָּרוֹת כְּקַרְנֵי אוֹרוַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי עֵת שַׁבְתִּי מִמְּךכִּי קָרַן עוֹר פָּנַי. עִוְרוֹנִי הַפְּנִימִי כִּסָּה עַל עֵינַי לְהַשְׁהוֹת אֶת בְּעֵרַת הַכְּוִיָּהוְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֵינִי רוֹאָה גַּם כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ הָאוֹתוֹת לַמֹּחַמוּגֶנֶת בִּזְהַב הָעֶרְגָּה הָפַכְתִּי בְּמַגַּע יָדִי חשֶׁך לְאוֹר,שְׁבָרִים זָרְחוּ לְמַעֲנִי בִּשְׁלֵמוּתָם מוּבָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה אַחֶרֶת הֲרֵי אָהַבְתִּי אוֹתְך אַהֲבָהסְגֻלָּה רוֹעֶדֶת מְלוּחָה כָּזוֹ שֶׁלּוֹחֶשֶׁת הִזָּהֲרִי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחַי