מחיר קטלוגי:
119.00
₪
מחיר באתר:
₪119.00 ₪71.40
באיזו מידה שאפה התנועה הציונית למדינה? האם בין שתי מלחמות העולם הייתה התנועה הציונית מעוניינת בעלייה המונית של יהודי אירופה לארץ ישראל? באיזו מידה פעלה התנועה הציונית כנדרש להצלת יהודים בשואה?הספר הנוכחי יוצא כנגד כמה אמיתות מקובלות בהיסטוריוגרפיה הציונית ובציבור הישראלי. התנועה הציונית נוסדה על-ידי הרצל כתנועה למען "העניין היהודי", כלומר פתרון הבעיה היהודית באירופה באמצעות הגירה המונית של היהודים למדינת־לאום יהודית. עם מותו של הרצל ולאחר משבר אוגנדה חל שינוי בתפיסת ההנהגה הציונית את מטרותיה של התנועה. זו לא נתפסה עוד כאחראית ל"עניין היהודי", אלא כפרויקט לבנייתה האיטית של ארץ־ישראל כ"מרכז רוחני" או כ"חברת מופת", שנועד לאכלס אותה, לפחות בטווח הנראה לעין, באליטה יהודית מצומצמת, בעוד מרבית העם היהודי נועד להישאר בגולה על כל המשתמע מכך. כך העובדה שערב מלחמת העולם השנייה לא הייתה קיימת מדינה יהודית, כמו גם העובדה שהיישוב מנה כ-450 אלף נפש בלבד, אינן רק תוצאה של התנגדות הבריטים והערבים, אלא בעיקר של מדיניותה של התנועה הציונית, שגררה רגליים בכל הנוגע לייסודה של מדינה, והתנגדה להגירה יהודית המונית מתוך חשש שזו תפגע ב"חברת המופת" שרצו ליצור כאן. היות והתנועה הציונית לא ראתה עצמה אחראית ל"עניינם של היהודים", היא גם לא ראתה עצמה אחראית לגורלה של יהדות אירופה, ולא פעלה כמצופה להצלת יהודים בשואה. משה ברנט מלמד בחוגים לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מטעם הטכניון בחיפה. את התואר השני בפילוסופיה, בהדרכתו של פרופסור יוסף אגסי, קיבל באוניברסיטת תל אביב. ואת התואר השלישי בהיסטוריה פוליטית השוואתית קיבל באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה; עם מדריכיו נמנה גם הסוציולוג וחוקר הלאומיות הנודע ארנסט גלנר. בין ספריו: מיהו ישראלי (כיוונים 1991), שאותו כתב עם יוסף אגסי ועם יהודית בובר אגסי); עם ככל העמים: לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית (מאגנס 2009). על העטיפה: הגעתם של יהודי הונגריה לאושוויץ, קיץ 1944. צילום: ארנסט הופמן או ברנהרד וַלט, ארכיון יד ושם.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
הקדמה: זהות והצלה 13מבוא 20שקיפותה של אומה 26בין ציונות מדינית לציונות מעשית 32עבודה ההווה 38הדת החילונית החדשה 42″הקריטריון האכזרי של הציונות” 48″משה” 48נאומו של ויצמן בקונגרס הציוני ה־20 בציריך, 4 באוגוסט 1937 50משמעות איחורה של המדינה לעניין הצלת היהודים 58על הכחשת זהותם הלאומית של היהודים קורבנות הנאציםבידי בעלות הברית 64הדוד אברהם 64האם נעשה שימוש בנשק כימי במלחמת העולם השנייה? 68ציונות ושואה 75ההיסטוריוגרפיה של הציונות והשואה 75המשקיפים 75לשאלת ההנהגה 89″הציונות לנוכח השואה” 95הפער 107ועד ההצלה 112תקצוב 115הונגריה 119ינשוף מינרווה 121″המחקר החדש” 129בין הצלה גדולה והצלה קטנה 139עלייה ב’ – סיפורה של “הצלה קטנה” 142″השליחים” 151″הבריחה” 162הבריגדה 163הצלה גדולה – הפעילות הציונית באמריקה בשנות המלחמה 167ארץ־ישראל קודמת ליהודים 167ועידת בילטמור והצלה 168הוועידה היהודית אמריקאית 171הברגסונים 174הוועד לפליטי מלחמה (The War Refugee Board) 187אוגנדה 196ההיסטוריוגרפיה הציונית והתוכנית המזרח אפריקנית 197בין שני המחנות 199ציונות וטריטוריאליזם 207עמדתו של אליעזר בן־יהודה 213עמדת המזרחי 215עמדתו של ז’בוטינסקי 220על הריאליזם המדיני 223באיזו מידה הייתה ארץ־ישראל הכרחית לפתרון הבעיה היהודית? 228מקלט־לילה 232אומת גלות 235עבודת ההווה 235ועידת הלסינגפורס וקבורתה הסופית של הציונות ההרצליאנית 240מהלסינגפורס לפלשתינוצנטריות 248לאומיות של גולה 255המחלוקת עם ההנהגה היהודית באנגליה ערב הצהרת בלפור 265המחלוקת ברנדייס-ויצמן 274הציונות ושאלת ההגירה ההמונית 284התגובה של התנועה הציונית לפרעות ביהודי אוקראינה –פרלוד לשואה? 286תוכנית נורדאו 295″יכולת הקליטה של הארץ” 299עם ישראל אייכה? 307התנגדות הערבים 311 הגירה סלקטיבית 311בין הכפר לעיר 313מדיניות ההגירה של התנועה הציונית בשנות ה־30ולקראת מלחמת העולם השנייה 319ועידת אוויאן 324הדרישה, או האם שאפה התנועה הציונית למדינה? 333טיוטת הצ’רטר של אוגנדה 338″כתב התביעות” 341″מונקו עם אוניברסיטה במקום קזינו” – ויצמן והמדינה היהודית 349הצהרת בלפור וריאליזם פוליטי 357″כוח המיקוח של הציונות” 360אופיו של המשא ומתן בין ההנהגה הציונית לבין הבריטים על ההצהרה 366תנועת העבודה והמדינה 368הוועדה המלכותית ועמדת בן־גוריון וראשי הציונות 375לאחר בילטמור 388האם הייתה הכרזת עצמאות? 394סיכום – שואה ותקומה 408שארית הפליטה והקמת המדינה 412המרד 418הזירה האמריקנית 423אפילוג 427א. הרהורים על “מסע פולין”, או טייס ערבי מעל אושוויץ 427ב. מרעננה לטרנסניסטריה ובחזרה 436ג. על “לקחי השואה” ועל “צדקתה של הציונות” 438ד. השואה, ישראל ומשפחת העמים 443ביבליוגרפיה 449מפתחות 461
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת