- עד 50% הנחה על כל האתר!
מחיר קטלוגי:
118.00
₪
מחיר באתר:
₪118.00 ₪82.60
השוואה בין שנת 586 לפנה"ס שהיא שנת חורבן בית ראשון לבין שנת 421 לפנה"ס המקובלת ביהדות בהסתמך על התנ"ך, מעוררת תמיהה: כיצד, אם-כך, נקבעה שנת הבריאה המובילה השנה לשנת 5783 (התשפ"ג)? האם על סמך נתונים שגויים?
בספר זה אנו צועדים בעקבות סר אייזיק ניוטון אשר ניסה לקשור בין תאריכים של אירועים בתנ"ך לבין חישובים אסטרונומיים. משימה זו לא עלתה בידו, אך, בשלושת פרקי הספר הראשונים אנו מוכיחים מה היו החישובים האסטרונומיים (שהיו שגויים בהנחות היסוד) בהם האמינו מחברי סדר הזמנים בתנ"ך שהובילו לשנת הבריאה בלוח העברי.
התעלומה, נחלת כל מי שנשען על עקרונות המדע, נפתרה!
יתר רזי הלוח הנוכחי מוגשים לקורא בפרק הרביעי באמצעות אתר אינטרנטי דינמי המאפשר את לימוד כללי הלוח תוך שימוש מונחה באתר, ואילו הלוחות הקדומים יותר מתוארים תוך שימוש במדע האסטרונומיה בפרקים העוקבים.
לקינוח, בפרק האחרון נפתח לקורא צוהר רחב להבנת מושגי האסטרונומיה בהם נעשה שימוש בספר.
בס"ד
ביקורת ספרים - הלוח העברי פתרון תעלומת שנת הבריאה, אריאל כהן, תשפ"ג, הוצאת כרמל
פרופ' (אמריטוס) אריאל כהן לימד משך שנים במחלקה למדעי האטמוספירה במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
במהלך השנים החל לעסוק גם בחקר הלוח העברי ובמסגרת מחקר זה כתב ופרסם מאמרים מספר.
עתה מוגש לקוראים ספרו החדש המאגד נושאים רבים בלוח העברי ובאסטרונומיה.
הספר מחולק לעשרה פרקים בהם כהן מתייחס לסוגיות שונות הקשורות ללוח העברי, להמרות תאריכים, לפרקי האסטרונומיה של הרמב"ם בהלכות קדוש החודש, ענייני אסטרונומיה ועוד.
בסקירה זו נציג כמה ממצאיו החשובים והחדשים של כהן בספרו החדש.
1. מלומדים מוסלמים על הלוח העברי
כחלק ממחקרו של כהן הוא חקר את כתב היד של המלומד המוסלמי מוחמד אבן מוסא אל-ח'ווארזמי (מלומד שעל שמו המושג אלגוריתם) כתב יד השוכן בספריית פטנה בהודו.
חיבורו של אל-ח'ווארזמי התפרסם כבר בשנת 1964 ע"י החוקר המהולל קנדי ומאוחר יותר ע"י פרופ' צבי לנגרמן. בעוד הראשונים בדקו בדיקה יתרה את כללי הלוח, כהן התמקד במיקומי הכוכבים הנספחים לכתבי אל-ח'ווארזמי ובעזרת מיקומים אלו פיתח תזה המובאת בספר החדשני שלפנינו.
באותו כתב היד גילה כהן דפים נוספים אודות הלוח העברי מאת מלומד מוסלמי אחר, אף הוא בן המאה התשיעית, בשם אל-ק'איני.
גילויים חשובים אלו שופכים אור חדש על פרקים בהתהוותו של הלוח העברי.
2. ספר דינאמי
אחד החידושים העיקריים בספר שהוא ספר חדשני המותאם לקורא בן זמננו בהיותו "ספר דינמי" שכן בין דפיו מצויים קודי QR הניתנים לסריקה ע"י המכשיר הסלולארי וקישור לאתר דינאמי המציג טבלאות נתונים שמאחוריהם הושקעה עבודת קידוד רבה, תוספת זו הופכת את הקורא מסביל לפעיל שכן הוא מוזמן לשנות את הנתונים ולבחון את התוצאות המתקבלות מהחישובים האוטומטיים.
אתרים המכילים טבלאות חישוב דינאמיות (לרוב כתובות בג'אווה סקריפט) קיימים למעלה מעשור, כדוגמת האתר המצוין (שבו עושה שימוש גם כהן) של ואן ג'נט Almagest Ephemeris Calculator המשמש ככלי חישובי חשוב ביותר לנתוני אלמגסט (ספרו הגדול של האסטרונום תלמי, ספר שבו עשו שימוש משך מאות שנים עד לאסטרונומיה של המאה ה- 16 באירופה). אולם ספרים דינאמיים המכילים הפניות לאתרים בהם יש מחשבונים זה חידוש מרענן בשדה הספר העברי.
הספר מכיל כמה מחשבונים שכאלו:
• המרת תאריך עברי ליוליאני/גרגוריאני ולהיפך, המחשבון מכיל גם את ערכו המספרי של "היום היוליאני". היום היוליאני הוא "מונה ימים וחלקי ימים החל מיום שמספרו אפס שחל בצהרי היום של הראשון לינואר לשנת 4713 לפני הספירה. השימוש ב"מונה ימים" משמש ככלי עזר חשוב בחישובים אסטרונומיים שכן הוא אינו מושפע משיטות מניה שונות כגון אלו שמונים את שנת אפס/ או לא מונים במעבר מלפני לאחרי ספירת הנוצרים וכדומה ולכן משמש ככלי חשוב בהמרת תאריכים.
• חישוב מרחקי טיסה וקו הרוחב הגבוה ביותר של מסלול הטיסה
• חישוב אורך היום – משמש ככלי שימושי עבור זמני היום ההלכתים. מחשבון זה נותן את האפשרות לבצע את החישוב בהתייחס לשבירת קרני השמש באטמוספרה או ללא התחשבות בשבירה.
• החישובים האסטרונומיים של הרמב"ם בהלכות קדוש החודש- הרמב"ם בפרקים האסטרונומיים מציג שיטה המבוססת גם היא על ממצאי מלומד מוסלמי אחר- אל-בתאני, שיטה שבה ניתן לבדוק את היתכנות ראיית החרמש החדש בתחילתו של כל חודש. הכלי הדינאמי אותו נותן כהן לקורא פותח את האפשרויות לקבלת נתונים רבים נוספים כגון התאריך היוליאני/או גרגוריאני, חלות המולד והמרתו לשעון הסטנדרטי המודרני ועוד.
3. תאריכי אירועים בתולדות האנושות והמסורת היהודית
המחבר מציע הסברים מדעיים עבור קביעת תאריכים בתנ"ך תוך שימוש בחישובים אסטרונומיים שבלוח העברי. הוא משתמש בחישוב זמני מולד הירח וגם במיקום בשמים של כוכבי הלכת הידועים באותה תקופה. בפרט הוא מבסס את המסורת היהודית שהעולם (או ליתר דיוק האדם הראשון) נברא לפני 5783 שנה.
באותם הכלים הוא מציע סרגל תאריכים לאירועים כמו יציאת מצרים ובניית בתי המקדש.
חלק זה הוא מקורי ובוודאי יגרום לוויכוחים בקהילייה המדעית בנושא זה.
לסיכום , יש בידינו ספר מעניין וגדוש נתונים. יש בו טבלאות רבות וביבליוגרפיה מקיפה. בהחלט ראוי לכל מי שמתעניין בלוח העברי להעשיר את ספרייתו בספרו החדש של פרופ' אריאל כהן.
פרופ' אמ' עלי מרצבך, נשיא המכללה ירושלים
ד"ר ערן רביב, אוניברסיטת בר-אילן
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
תמצית
פתח דבר – המורשת של אייזיק ניו טון
תרומתה של האסטרונומיה בתיארוך האירועים מתקופת
התנ”ך וסר אייזיק ניוטון
מבוא לפרק הראשון: מהי שנת הבריאה על־פי התנ”ך?
פרק ראשון: חידת חישוב שנת בריאת העולם ביהדות
פרק שני: כיצד תוארה בריאת השמש, הירח, וכוכבי הלכת
ביהדות בעת העתיקה וכיצד נסללה בכך הדרך להבנה איך
נקבעה שנת הבריאה על־ידי מחברי התנ”ך
א. המסמך האסטרונומי של אל־חוואריזמי במאמרו על
הלוח העברי: טבלת הנתונים האסטרונומיים של גופים
שמימיים ביום הבריאה
ב. קביעת שנת הבריאה בלוח העברי בהסתמך על הטבלה
האסטרונומית של אל־חוואריזמי
פרק שלישי: מנין השטרות והמניין הסלאוסידי
א. הוכחת הטענה כי שנת הבריאה בלוח הקדום היא
שלוש שנים אחרי שנת הבריאה המקובלת
ב. כיצד נבחרו קווי האורך השמימיים של השמש והירח
הממוצעים בתחילת מניין השטרות
ג. החשיבות של הממצא המתייחס לשנת תחילת מניין
השטרות
פרק רביעי: למד את כללי הלוח העברי וכיצד נוצרו –
בעזרת לוח התאריכים הדינמי המצורף כאן
א. סוגי השנה של הלוח העברי הקבוע
ב. שנים פשוטות ושנים מעוברות
ג. ארבע הדחיות של הלוח העברי הקבוע
ד. הקשר האסטרונומי של הדחיות והתצפית של החרמש
המתחדש של הירח
ה. ההפרש בין המולד העברי לבין המולד האמתי במאת
השנים שבין 2001 ל־ 2100 לספירה
ו. סימני השנה ומספר הימים שבין חגי ישראל )כלל א”ת
ב”ש(
ז. המיסטיקה של חז”ל ביחס לכרונולוגיה ומחזור הלוח
העברי
ח. תיקון הלוח העברי
פרק חמישי: אלול ב’ בהתאמה ללוח השמשי־ירחי של
הבבלים
פרק שישי: אל־קא’ינ י – הלוח העברי הקבוע הקדום שנהג
בארץ־ישראל ובבבל, כפי שתואר על־ידי מתמטיקאי
מוסלמי בשנים 851 – 853 לספירה
א. תרגום המאמר של אל־קא’יני מערבית בליווי הסברינו
והערותינו
ב. מחזור העיבור של הנוצרים )גו”ח אדז”ט( ושל היהודים
)גה”ח אדו”ט(
פרק שביעי: הרמב”ם וקידוש החודש לאחר תצפית כפי
שהם מבוארים על־ידיו בהלכות קידוש החודש
א. האתר הדינמי
ב. השעה שש בערב כנקודת המוצא לחישוביו של
הרמב”ם
ג. שני הלוחות המתוארים על־ידי הרמב”ם והוכחת הדרך
בה יש לעבר כאשר 235 חודשים אינם שווים בדיוק ל־ 19
שנים של הלוח
ד. דוגמאות לשימוש בטבלאות האתר כפי שהן מוצגות בו
לחישוב תאריכים במחזורים של 28 ו־ 19 שנים
פרק שמיני: תאריכי המבול וחורבן הבית הראשון
א. הקשר בין חורבן בית ראשון לבין המבול
ב. תאריך המבול וקווי האורך השמימיים של השמש
והירח
פרק תשיעי: העיבור, הדחיות, ושנת מניין השטרות לפי
אל־חוואריזמי
פרק עשירי: מושגים באסטרונומיה ויסודות האסטרונומיה
הספרית
תוכן העניינים בנושאים האסטרונומיים
רשימת מושגים באסטרונומיה
ביבליוגרפיה וספרות רלוונטית
כתבות
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת