רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגויסת בתל-אביב – 1940-1925

Revisionist Architecture and Urbanism in Tel-Aviv 1925-1940

עמודים: 179

עריכה: בני מזרחי

תאריך יציאה לאור: נובמבר 2022

דאנאקוד: 24951081

מסת״ב: 978-965-7805-57-2

מבצע פסח 30%

מחיר קטלוגי:

89.00

 ₪

מחיר באתר:

89.00 62.30

גב הספר

ספרו המחדש של ד"ר יוסי קליין־עברי דן בתאוריות ופרקטיקות אסתטיות, ארכיטקטוניות, ואוּרבניות, פרי הגותם של אינטלקטואלים, מנהיגים פוליטיים ואדריכלים רוויזיוניסטים, ביניהם, זאב ז'בוטינסקי, אב"א אחימאיר, אורי צבי גרינברג, איתמר בן אב"י, הרי לוריה ושלמה גפשטיין אישים אלו היו שותפים לניסיון כינונה של אסכולה ארכיטקטונית רוויזיוניסטית, שכמעט ואינה מוזכרת במחקר הקיים.

בספר מנותחת פרשת התכנון וההקמה של הבניין הבית"רי החשוב ביותר בארץ־ישראל − בניין מצודת זאב, שתוכנן על ידי האדריכל הרי לוריה ונבנה בתל־אביב בין השנים 1935 ו־1940. כפי שיפורט, השפעת המנהיגות הבית"רית על תכנון בניין מצודת זאב הייתה גדולה והוא עוצב כמונוּמנט פוליטי ותעמולתי, שהארכיטקטורה ה"לאומית" שלו נוגדת את המודרניות ועמוסה ברכיבים פיגורטיביים וסמליים, בסתירה מוחלטת לאתוס ולתפיסות הדומיננטיות בתל־אביב. תל־אביב הצטירה כ"עיר חדשה", שמנהיגיה ואדריכליה חתרו להקנות לה מעמד של מרכז מודרניסטי מקומי ועולמי. במושגיו של ולטר בנימין, יש להחשיב את "הארכיטקטורה לא ארכיטקטורה" של בניין מצודת זאב, כתוצר מובהק של תהליכים של "אסתטיזציה של הפוליטי", כשאחת המסקנות המרכזיות של מחקר זה היא מסקנה אתית, על פיה ארכיטקטורה אינה רוויזיוניסטית, בולשביקית, סוציאליסטית או אחרת, וכל ניסיון לרתום אותה לצרכים פוליטיים סותר את מהותה ובשל כך הוא נדון לכישלון.

ד"ר יוסי קליין־עברי הוא אדריכל ומרצה במחלקה לארכיטקטורה ובתוכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל, ירושלים.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "רוויזיוניזם, ארכיטקטורה ועירוניות מגויסת בתל-אביב – 1940-1925"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

 

  • פתח דבר – זאב ז’בוטינסקי כאזרח העיר הגדולה תל-אביב
  • הקיטוב בין מחנה הימין הרוויזיוניסטי לבין מחנה השמאל הסוציאליסטי בהתפתחותו ההיסטורית
  • הדומיננטיות השנויה במחלוקת של הממד האידאולוגי בעיצוב המרחב התל-אביבי
  • לקראת אסתטיקה, ארכיטקטורה, ומרחב אורבני רוויזיוניסטי: תרומתם הסגולית של תאודור הרצל, מקס נורדאו, זאב ז’בוטינסקי, ואב”א אחימאיר
  • תאודור הרצל – תרבות אירופה כתרבות לאומית ציונית
  • מקס נורדאו –”היפוך הפירמידה”: “יהדות שרירים”, והתיישבות לאומית כפרית כמעשה איגני
  • זאב ז’בוטינסקי – אוונטריזם, הדר בית”רי ואנטי מודרניות הם יסודותיו של המרחב הלאומי הציוני
  • אב”א אחימאיר – פרו-אורבניות כחלק של מרד צבאי-לאומי
  • פרו-אורבניות כעמדה ימנית מוצקה ונימוקיה
  • תחייה לאומנית ים-תיכונית ותל-אביב כעיר מגדלור
  • התכנון וההקמה של מצודת זאב
  • סיכום: אסתטיזציה של הפוליטי בשלוש קומות
  • ביבליוגרפיה