מחיר קטלוגי:
94.00
₪
מחיר באתר:
₪94.00 ₪65.80
בקורות ימי המדינה רשומים אין ספור עלילות גבורה לצד לא מעט כישלונות צורמים, אולם על צעיפי השתיקה וההכחשה שאופפים את ההיסטוריה הישראלית, על פרשות מושכחות שהמדינה מעדיפה להשכיח והציבור מעדיף שלא לדעת, על כל אלה ‒ קול דממה דקה. כך, מתחת לפני ההיסטוריוגרפיה הלאומית חבויים פרקים שלמים שנרמסו תחת גלגלי הסיפור ההגמוני על אף שאלו מכילים ידע חיוני להבנת דמותנו. והרי זיכרון ושכחה אינם עניין של התרחשות בלבד, הם מארגנים מציאות, מעצבים תודעה ומכוננים תשתית קוגניטיבית שמרחיבה או מצרה את גבולות השיח הלאומי. ספר זה מתחקה אחר פרשות היסטוריות שנוטרלו, הובלעו, הוגלו מן השיח, או רוקנו מתוכן; השבתן אל ההיסטוריה תגלה לנו דבר מה שלא ידענו על השדים המאכלסים את קורות ימינו. הרי כל נושא מוכחש מכסה צלקת המסרבת להגליד. הספר בוחן את המנגנון הנפשי שדחק לשוליים פרשות מביכות, מנער את האבק שהצטבר עליהם, ומבקש להתמודד עם השאלה המעיקה: מה שכחנו בעליית הגג של ההיסטוריה. הספר מתחקה אחר שכחות, השכחות, שתיקות השְתָקות, הדחקות, מחיקות וזיכרונות פסיביים המאכלסים את דפי ההיסטוריה ותובעים את עלבונם.
ד"ר מאיר מרגלית מרצה בכיר בקריה האקדמית אונו. פרסם: 'השבים בדמעה', הירידה בתקופת המנדט הבריטי, 1948-1920 (כרמל, 2018).
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו במייל
במה המחקר עוסק (6), מטרות המחקר (8), הפוליטיקה שמאחורי זיכרונות והשִכחות (10), בין היסטוריוגרפיה לזיכרונוגרפיה (12), על הקשר בין זיכרון ושִכחה (14), הקשר בין זיכרון והיסטוריה (15), זיכרון קולקטיבי (17), מבנה המחקר ( 19).
פרק 1: מחיקות ומניפולציות ממסדיות – עמ’ 21
חסימת זיכרונות חתרניים (21), השלטון כמעצב זיכרון קולקטיבי (25), מוזיאונים (27), טקסים, אנדרטאות ואתרי זיכרון (29), בולים, שטרות ושיום (31), מערכת החינוך (32), צה”ל (33) צנזורה ממלכתית (33).
פרק 2: חלקה של האקדמיה במחיקת זיכרונות מעיקים – עמ’ 40
חלקה של האקדמיה (40), דה-פוליטיזציה (45), המתודה הפילולוגית (48), מקורות שעברו ‘שינוי קוסמטי’ (49), הארכיון כאתר מחיקה (52), ההיסטוריון כסוכן זיכרון (54).
פרק 3: טכניקות למחיקת נושאים בעייתיים – עמ’ 58
מחיקות גסות (58), מחיקות סמויות (61), היררכיה של נושאים היסטוריים (61), הרטוריקה בשירות השִכחה (66), טיפולוגיה של מניפולציות רטוריות (68), לכבס מילים (68), השחלת מילה תמה (70), הסתרת פרט (71), הוצאת דברים מהקשרם (72), הצגת תמונה חלקית (73), סידור מגמתי (74), תעלולים לשוניים (75), הטלת דופי (75), שכחה מרדנית וסוררת (76).
פרק 4: שִכחות, מחיקות והמצאת נרטיבים חלופיים – עמ’ 83
מחיקות בתקופת המקרא (83), חשמונאים, מרד בר כוכבא (84), הצדוקים (85), שבתאות (85), אמנציפציה (86), מחיקה, שכתוב והמצאת נרטיב חלופי (87), היהודים בימינו כצאצאי יהודי בית שני, הורדוס ונמרוד (89), מצדה (91), בר כוכבא והמרד הגדול (91), הנוף והטבע (92), מניעים חלוציים ואידיאליסטיים (93), החברה החרדית (95), הרמה העדתית (95).
פרק 5: זיכרון ושִכחה בלב הרעיון הציוני – עמ’ 97
מחיקת האינדיבידואל (98), מחיקת האוכלוסייה המקומית (99), מחיקת ההיסטוריה (102).
מיקרו שִכחה – תת קטגוריות: שִִכחות מפאת דרכו של עולם (109), מאבק בין דורי (110), קטגוריה שנייה שִכחה מתוך מניעים אישיים: שכחת המהגר (112), שכחה מתוך להט ציוני (112), שכחה תרפויטית (113), מחיקות מתוך נקמנות (114), שכחה נקמנית וקטנונית (115), קטגוריה שלישית: מחיקות מתוך מניעים חברתיים (115), קטגוריה רביעית: שִִכחות מתוך מחויבות לאומית (116), מחיקות מתוך בושה לאומית (116), מבוכה מהולה בכאב (117), מחיקת אירועים מלחמתיים (117), הַשכחה מתוך “השחתת הזיכרון” (118).
טיפולוגיה של מַקרו שִכחות (124), מקרו שכחה בתקופת היישוב ( 126), האוריינטציה הפרו גרמנית-טורקית במלחמת העולם, (126) הכשלת הגדוד העברי (127), פרשת תל חי (128), רצח דה האן (131), הצלת יהדות אוקראינה (131), ביתניה (133), החזרת חולים במחלות כרוניות (134), היחס לעולי תימן בעמק גינוסר (137), אוניית פטרייה (139), רדיפת חברי המפלגה הקומוניסטית (141), הכשלת ירידתם של יהודים שביקשו לשוב לארצות מוצאם (142), פרשת הבריגדה היהודית (143), המוסד לעלייה ב’ (149).
פרק 8: מחיקות בחסות המדינה – עמ’ 152
שִכתובים ומחיקות במהלך מלחמת העצמאות (152), נפילת גוש עציון ופרשת הל”ה (156), לטרון (157), מלכיה (158), אדריכל המחיקות (159), מחיקות בענף היסטוריה בצה”ל (161).
פרק 9: מחיקות במלחמת העצמאות ובעשור הראשון למדינה – עמ’ 166
מעטים מול רבים (174), גיוס ניצולי שואה במלחמת העצמאות (178), מסתננים ופדאיונים (182), פעולות התגמול (191), תקריות יזומות בגבול סוריה (200), הממשל הצבאי על ערביי ישראל (205), גירוש תושבי מגד’ל וגירוש שבט עזאזמה (212), עסק הביש ופרשת לבון (218), מערכת סיני – 1956 (221), הטבח בכפר קאסם (227), כור ההיתוך (231).
סוגיית הידע והבנת המעשים (239), הקושי בחשיפת הסיפור המודחק (245), מה המחיקות מלמדות על דמותה של החברה הישראלית בת זמננו (247), השהיית הזיכרון, למה הציבור אינו מוכן להתמודד עם העבר (250).
ביבליוגרפיה, עמ’ 251
חוות דעת
אין עדיין חוות דעת