אבל היתה שם אהבה – עיצוב זיכרון השואה

עמודים: 388

תאריך יציאה לאור: אפריל 2021

דאנאקוד: 24950884

מסת״ב: 978-965-7791-17-2

ספרות גבורה ותקומה

מחיר קטלוגי:

89.00

 ₪

מחיר באתר:

89.00 44.50

גב הספר

מה תפקידו של זיכרון השואה מול הווה משתנה? כיצד לעצבו כאחריות חברתית וכמחויבות אישית? ומהו הזיכרון היהודי? שמונה עשורים אחרי מלחמת העולם השניה, ככל שמתמעט דור הניצולים, מתעצמת השאלה כיצד להעביר את זיכרון השואה לדורות הבאים. הדי השואה מוסיפים לרדוף את האנושות ונמשך המאבק על הנרטיב של הזיכרון.עם סוגיות אלו התמודדה קבוצת מחקר במכון ון ליר בהובלתה של מיכל גוברין. אמנים, היסטוריונים, פילוסופים, חוקרי מוח ופסיכואנליזה, ספרות וקולנוע, בני שלושה דורות ומרקעים שונים חברוּ יחד לקהילה, וחלקו את תובנותיהם המקצועיות ואת סיפוריהם האישיים. הם דנו בריבוי מופעיו של השבר ובדרכי הבנייתו: איך לזכור בלי להִכנע לקרבניות? איך למזג את "האחריות לזכור" ב"לזכור באחריות"? תובנותיהם פורצות הדרך הובילו גם ליצירת ה"התכנסות ליום השואה", אשר מאז 2017 מונחלת בידי מכון שלום הרטמן.ספר זה מביא את פירות המחקר במגוון קולות וסוּגות, תוך חשיפת המתח שבין הזיכרון הקולקטיבי לבין משקעיו של הזיכרון הפרטי. זוהי הזמנה לכל קוראת וקורא להוסיף את קולם האישי ולקחת חלק פעיל בעיצוב זיכרון השואה כאחריות מוסרית, חברתית ואישית - וכקריאה לחיים.

מתוך הספר

מיכל אהרוני

ד"ר למדעי המדינה, חוקרת ומלמדת פילוסופיה פוליטית מודרנית, לימודי שואה ולימודי זיכרון. עורכת כתב העת דפים לחקר השואה באוניברסיטת חיפה. מחברת הספר: Hannah Arendt and the Limits of Total Domination: TheHolocaust, Plurality and Resistance (Routledge, 2015), וכן מאמרים על הפילוסופיה הפוליטית של חנה ארנדט ועל מסע אל קצה הלילה של סלין.

עליזה אורבך (1940‏-2016)

צלמת. פרסמה עשרה אלבומי צילום והציגה פרויקטים רחבי־היקף של צילומים בעשרות תערוכות בישראל ובחו"ל. צילומיה מצויים באוספים מוזאליים, ובהם במוזאון תל־אביב לאמנות ובמוזאון ישראל בירושלים. בין השאר תיעדה חלוצים, יוצאי ברית־המועצות, יוצאי אתיופיה, ניצולי שואה, אימהות, נשים עובדות ונופים ישראליים.

מלי אייזנברג

ד"ר להיסטוריה העוסקת בזיכרון השואה. כתבה עבודת דוקטור על השואה כמוטיב מכונן בדרכו של המנהיג החרדי משה פראגר, במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר־אילן. ראש המסלול להכשרת מורים בהיסטוריה בבית ספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן, יו"ר ועדת מקצוע ההיסטוריה בחינוך הממלכתי־דתי, ומנהלת אקדמית ב'משואה – המכון הבינלאומי להוראת השואה'.

אהרן אפלפלד (1932‏-2018)

סופר. חתן פרס ישראל לספרות. מחברם של יותר מארבעים ספרים, שתורגמו לשפות רבות וזיכו אותו בפרסים בישראל ובחו"ל. באוטוביוגרפיה שלו, סיפור חיים, הגדיר את עצמו כך: "בשנות החמישים המאוחרות זנחתי את השאיפה להיות סופר ארצישראלי והתאמצתי להיות מה שאני באמת: מהגר, פליט, אדם הנושא בתוכו את הילד של המלחמה, מתקשה בדיבור ומתאמץ לספר במינימום מילים."

מאיר אפלפלד

צייר ומורה לציור. בין השנים 1994-1988 למד ציור בלונדון ב־Byam ShawSchool of Art ובאקדמיה המלכותית. דוקטורנט באוניברסיטת בן־גוריון במחלקה לתולדות האמנות. מאז 1997 הציג יותר מעשרים תערוכות יחיד במבחר גלריות, בהן גלריה גורדון, ארטספייס, בית האמנים ירושלים, הגלריה האוניברסיטאית בתל־אביב וגלריה רוטשילד אמנות. חי ועובד בירושלים.

דנה אריאלי

פרופסור להיסטוריה וצלמת. במחקריה וביצירתה עוסקת בקשרי הגומלין שבין אמנות לפוליטיקה, ובמצבי קיצון כדוגמת רצח פוליטי, טרור וצנזורה. חיברה ספרי מחקר העוסקים באמנות מגוייסת בגרמניה, איטליה וברית־המועצות תחת שלטון דיקטטורים, וכן בביטוי השקפת עולם פוליטית של יוצרים, בעיקר בישראל. יצירותיה הוצגו בתערוכות יחיד בארץ ובעולם ונכללות באוספים מוזאליים.

אתי בן־זקן

אמנית־קול ויוצרת רב־תחומית. זוכת פרס רוזנבלום לאמנים מצטיינים (2018). הופיעה על מיטב הבמות בישראל ובחו"ל ביצירות עכשוויות שמרביתן הולחנו במיוחד לקולה, ובמוזיקה אתנית במגוון שפות. בימאית ומעצבת של אופרות קאמריות, אמנית חזותית, וסופרת שחיברה שני רומנים (שראו אור בספרית פועלים) ואת ספר העיון תיבת הקולות: מסות של אמנית רב־תחומית (הקיבוץ המאוחד, 2019).

מיכל בן־נפתלי

סופרת, מתרגמת ועורכת. דוקטור לפילוסופיה ומלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל־אביב. בין ספריה: הרומן המורה (2015), בגד מאש – שתי נובלות (2019), וספרי המסות על הפרישות (2011) ולקראת אוטוביוגרפיה מינורית (2019). בין תרגומיה יצירות מאת ז'אק דרידה, מוריס בלאנשו, ז'וליה קריסטבה, אנדרה ברטון ואנני ארנו.

מיכל גוברין

סופרת, חוקרת ובמאית תאטרון. פרופסור באוניברסיטת תל־אביב. פרסמה אחד־עשר ספרי פרוזה, שירה והגות שתורגמו לשפות רבות וזכו לפרסים בארץ ובעולם. ביימה בתאטראות הרפרטואריים והיתה מיוצרי התאטרון היהודי. הקימה והובילה את קבוצת המחקר 'העברת זיכרון ובדיון' ואת צוות כתיבת הגדת ה'התכנסות ליום השואה' במכון ון ליר, ומובילה את הנחלתה במכון שלום הרטמן.

גרי גולדשטיין

אמן. מציג בתערוכות בישראל ובחו"ל ציורים, רישומים, אובייקטים וספרי אמן. יצירותיו, המפגישות את חוויותיו כדור שני לשואה עם פופ־ארט וקומיקס, נכללות באוספים של מוזאון תל־אביב לאמנות, מוזאון ישראל בירושלים, מוזאון ויקטוריה ואלברט וגלריה טייט בלונדון, והמוזאון לאמנות מודרנית בניו יורק. מרצה לאמנות במכון הטכנולוגי חולון.

יולנדה גמפל

פסיכואנליטיקאית. פרופסור אמריטה בחוג לפסיכולוגיה ובתוכנית לפסיכותרפיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל־אביב. כלת פרס היימן הבינלאומי על מחקר וכתיבה על השפעת השואה לדורות הבאים (2001), ופרס מרי סיגורני על תרומתה לפסיכואנליזה (2016). כיהנה כיו"ר החברה הפסיכואנליטית בישראל. מחברת ההורים שחיים דרכי: ילדי המלחמות (כתר, 2010).

רינה דודאי

ד"ר לספרות, חברה בקבוצה הבינתחומית של מכון תל־אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. מחקריה עוסקים בדפוסי התמודדות פואטיים במצבי קיצון במרחב שבין ספרות, קולנוע ופסיכואנליזה. פרסמה מאמרים רבים ובקרוב יראה אור ספרה לשון האש: עדות פואטית על הטראומה של השואה.

אלי וקיל

נוירו־פסיכולוג קליני. כיהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה וכיום ראש המעבדה לזיכרון ואמנזיה במרכז הבינתחומי לחקר המוח ופרופסור באוניברסיטת בר־אילן, וכן ראש פרויקט שיקום נכי צה"ל שלאחר חבלה מוחית ביפו. פִרסם מאמרים רבים בכתבי־עת מדעיים בתחום הזיכרון והפרעות זיכרון בקרב אוכלוסיות שונות, בהן זקנים ופגועי חבלה מוחית.

רני יגר

חוקר ומעצב תרבות יהודית־ישראלית. ד"ר יגר הוא מנהל מחלקת הטקסים במכון שלום הרטמן, שותף לכתיבת ה'התכנסות ליום השואה' וממובילי פיתוחה והפצתה. ממקימי בית־תפילה ישראלי בתל־אביב, ומשמש כרב ומוביל־שותף של הקהילה. עבודת הדוקטורט שכתב מתארת את גישתו של אברהם שלונסקי לשאלות של אמונה, קדושה וחולין.

אודיה כהן־רז

חוקרת קולנוע. ד"ר כהן־רז היא מרצה בכירה במחלקה לאמנות הקול והמסך במכללת ספיר, מלמדת בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב ובמחלקה לאמנות, לשון וספרות באוניברסיטה הפתוחה. מחקריה עוסקים בקולנוע ופסיכואנליזה, וכן בייצוגי שואה בקולנוע עלילתי ותיעודי בארץ ובעולם.

מנדי (כהאן) כהנא

זמר, שחקן, מרצה ופעיל תרבותי בתחום היידיש. הופיע בעשרות סרטים והצגות בישראל ובחו"ל. מייסד עמותת 'יונג יידיש' ומנהלה מזה שלושים שנה, ומקדם באמצעותה איסוף ושימור עשרות אלפי ספרי יידיש, פעילות תרבותית ולימודית ענפה, מרחב פתוח ובמה ליצירה יידית ורב־תרבותית.

אורית ליבנה

ציירת המתגוררת ויוצרת בירושלים. הציגה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות. עבודותיה גדולות ממדים ומצוירות בטכניקה דקדקנית ומוקפדת. העבודות מתאפיינות בתיאור אלמנטים ראליסטיים והפשטתם: שמיים, עננים, צמרות עצים וקפלי בדים ש"את כולם מזיזה הרוח"; הדימויים לקוחים מהמציאות המקומית, אבל ניכרת בהם זרות ואווירה של מקום אחר.

סנדרה מאירי

חוקרת קולנוע. ד"ר מאירי כיהנה כאחראית אקדמית בתחום הקולנוע במחלקה לספרות, לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה. ספריה ומאמריה ראו אור בעברית ובאנגלית, והם עוסקים בזיכרון השואה וייצוגה (בפרט העברה בין־דורית של פוסט־טראומה בעלת אופי מיני בקולנוע הישראלי), בתאוריה קולנועית, בחוויית הצפייה ובקשר בין אתיקה לאסתטיקה מנקודת מבט פסיכואנליטית.

רעיה מורג

חוקרת קולנוע ותרבות. פרופסור במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים ביחסים בין קולנוע לבין טראומה ואתיקה בהקשרים של מלחמה, טרור ורצח־עם. ממכונני השיח המחקרי החדש בלימודי טראומה, הממצב במרכז את דמות המעוול. כתבה עשרות מאמרים בכתבי עת מובילים בתחומם בעולם ופרסמה מספר ספרים.

רון מרגולין

חוקר דתות והגות יהודית מודרנית. פרופסור בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל־אביב, וראש תוכנית אופקים להכשרת סטודנטים מצטיינים להוראת יהדות כתרבות. חוקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים. כתב וערך ספרים ומאמרים רבים, ובהם מבואות לספרו של הרב אליעזר ברקוביץ אמונה לאחר השואה ולספרו של הפילוסוף האנס יונס מושג האלוהים לאחר אושוויץ.

יוכי פישר

ד"ר להיסטוריה. מכהנת כמשנה לראש מכון ון ליר בירושלים, ראשת תחום קדושה, דת וחילון במכון, ראשת פרויקט 'מסעות דעת: תוכנית למנהיגות אינטלקטואלית צעירה' ומנהלת־שותפה של החממה האינטלקטואלית לקולנוע דוקומנטרי במכון. מחקריה עוסקים בתחומי דת וחילון, מתודולוגיה וחשיבה היסטורית, זיכרון והיסטוריה, והקשר בין מחקר ויצירה.

דנה פריבך־חפץ

ד"ר לפילוסופיה, סופרת וביבליותרפיסטית. פרסמה עשרות מאמרים בתחומי פילוסופיה, ספרות, משפט וטיפול, את ספר העיון חסד חילוני (רסלינג, 2009; Brill-Rodopi, 2017), וקובצי הסיפורים דולפינים בקרית גת (ספרא והקיבוץ המאוחד, 2015) והשתדלות נוספת (פרדס, תש"פ). מטפלת ב'עמך – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה והדור השני' ומרצה בסמינר הקיבוצים.

שאול פרידלנדר

היסטוריון. מבכירי חוקרי השואה, חתן פרס ישראל בהיסטוריה כללית. ספריו ומאמריו מהווים אבני דרך בחקר מלחמת העולם השנייה. מחקרו רחב ההיקף של פרופ' פרידלנדר גרמניה הנאצית והיהודים, שבחן אינספור מסמכים ועדויות לצד מכתבים ויומנים של אנשי התקופה, ראה אור בשני כרכים; השני בהם, שנות ההשמדה, 1945-1939, זיכה אותו בפרס פוליצר לספרות עיון (2008).

יהודית קול־ענבר

אוצרת. הקימה את המחלקה למוזאונים במשרד החינוך והתרבות, וליוותה את חקיקת 'חוק המוזאונים'. יזמה את המרכז לרסטורציה ומִחשוב אוספי המוזאונים, הקורס למוזאולוגיה באוניברסיטת תל־אביב, ואת כתב העת במוזאון. כיהנה כמנהלת אגף המוזאונים ב'יד ושם', אוצרת אחראית בקומפלקס המוזאונים ואוצרת בכירה בתצוגת 'שואה' במוזאון אושוויץ־בירקנאו. אצרה תערוכות רבות, ערכה ספרים ופרסמה מאמרים.

אוטו דב קולקה (1933‏-2021)

היסטוריון. כיהן כפרופסור באוניברסיטה העברית. פרסם עשרות ספרים ומאמרים על חקר האנטישמיות המודרנית, היהודים והמחשבה היהודית באירופה, יחסי יהודים ונוצרים בעת החדשה, תולדות היהודים בגרמניה וחקר השואה. ספרו האחרון נופים ממטרופולין המוות, זכה בפרס ויז'ניצר לספר הטוב ביותר במדעי היהדות מטעם המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים.

שלומית רמון־קינן

חוקרת ספרות. פרופסור אמריטה בחוג לספרות אנגלית וספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. חיברה שלושה ספרים בתורת הספרות וערכה שניים נוספים, וכן פרסמה מאמרים רבים בתחום הנרטולוגיה שעסקו בניתוח יצירות מהספרות האנגלית והאמריקאית במאה העשרים. כלת פרס למפעל חיים מהאגודה הבינלאומית לחקר הנרטיב (2019).

איתן שטיינברג

מלחין. פרופסור בחוג למוזיקה של אוניברסיטת חיפה וראש התוכנית ללימודים מתקדמים בחוג. זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים (2014), פרס לנדאו לאמנויות (2010) ופרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (2007, 2018). בין מבצעי יצירותיו נמנים מיטב התזמורות, האנסמבלים והסולנים בישראל, לצד מוזיקאים מובילים בחו"ל.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "אבל היתה שם אהבה – עיצוב זיכרון השואה"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

החל משער “לשונות זיכרון” כל טקסט נפתח במונולוג אישי על זיכרון מיכל גוברין: הקדמה……………………………………………………………. 7דנה פריבך־חפץ: שערי הספר ופרקיו……………………………………………. 15

שער ראשון: שיחות בגוף ראשון

אהרן אפלפלד: “הכול היה מוות, אבל בתוך זה היתה המון אהבה”………. 23שאול פרידלנדר ואוטו דב קולקה: על היסטוריוגרפיה והקול האישי……… 41

שער שני: לשונות זיכרון

יולנדה גמפל: זיכרון ההווה………………………………………………………. 61אורית ליבנה: עננים………………………………………………………………… 72אלי וקיל: זיכרון ושִכחה מהפרט אל הכלל:השלכות על זיכרון השואה………………………………………….. 78

שער שלישי: נוכח האַין

יהודית קול־ענבר: “ומי יזכור ובמה משמרים זיכרון?”:מבט אוצרותי על גישות חדשות לתצוגה של השואה…………… 95מיכל גוברין: מארֶק לאוב: תשליל של עדות…………………………………… 118דנה אריאלי: מצלמת כפתור………………………………………………………. 124גרי גולדשטיין: בתוך הענן האפור ההוא……………………………………….. 136מנדי כהנא: להחיות. להסיר אבק של שִכחה…………………………………… 150

שער רביעי: הדים ועדים

רון מרגולין: מחשבות על השואה בהגות היהודית שלאחריה………………. 165יוכי פישר: לברוא את הזיכרון שלי………………………………………………. 174מיכל אהרוני: מחשבות על חנה ארנדט,רוע רדיקלי ועדויות ניצולי שואה………………………………….. 180מיכל בן־נפתלי: מות העד:מחשבות על מה שנותר עם הסתלקותם של העדים……………… 192

שער חמישי: פואטיקה של זיכרון ושִכחה

שלומית רמון־קינן: מעשה הספרות כ’צורה לזעקה’………………………….. 201רינה דודאי: על סוד חתום:בין חידת החוקר לחידת המשורר ביצירתו של פגיס……………. 206מאיר אפלפלד: ייעוד הזיכרון והשִכחה בתהליך היצירה…………………….. 218איתן שטיינברג: זיכרון ושִכחה בקומפוזיציה מוזיקלית……………………… 230אתי בן־זקן: סגולה להרחבת הלב………………………………………………… 246

שער שישי: ייצוג ואחריות

רעיה מורג: ארבעה מבטים: בני הדור השלישי בקולנועשל שנות האלפיים מתבוננים בשואה……………………………… 265אודיה כהן־רז: אתיקה ואסתטיקה בסרטי דור שלישי לשואה:עיון בסרטו התיעודי של ארנון גולדפינגר הדירה……………….. 280סנדרה מאירי: קולְנו־זיכרון: התמודדות עם העברת פוסט־טראומהבעלת אופי מיני לדור השני………………………………………….. 292עליזה אורבך: ניצולים…………………………………………………………….. 306דנה פריבך־חפץ: אתיקה של צילום: הקשבה כאחריות וכחסד……………… 318

שער שביעי: התכנסות

רני יגר: ליצור מרחב בזמן: הזמנה לטקס………………………………………. 333מלי אייזנברג: ‘המחתרת החסידית’ כהיסטוריוגרפיה חרדית שכנגד………. 348מיכל גוברין: האחריות לזכור – לזכור באחריות:התכנסות ליום השואה……………………………………………….. 365תודות………………………………………………………………………………….. 375מקורות הדימויים בספר……………………………………………………………. 377מקורות המונולוגים בפתח המאמרים……………………………………………. 381המשתתפים…………………………………………………………………………… 382