על סף העצמי

עמודים: 264

תאריך יציאה לאור: 2017

דאנאקוד: 24950485

מסת״ב: 978-965-540-690-0

פסח 2024

מחיר קטלוגי:

89

 ₪

מחיר באתר:

89.00 62.30

גב הספר

ה'עצמי' הוא אחד המושגים החשובים ביותר בתרבות המערבית ובספרות הפילוסופית והפסיכואנליטית. אף על פי כן, קיים ניגוד רב בין מרכזיות העיסוק במושג לבין טווח השינויים שחלו בו לאורך השנים. ספר זה, שופך מעט אור על טיבו החמקמק של מושג העצמי, דרך שימוש בנקודת מבט בינתחומית החושפת את התרומה של מבנים חברתיים שונים למכלול מערכת ההתקשרות המבנה את עצמיותו של האדם.הספר דן בחמישה מבנים מרכזיים שקושרו לאורך ההיסטוריה לפעולת כינון וביטוי ה'עצמי' והם: המבנה של היחיד המונאדי, הדיאדה והטריאדה, הקבוצה הפסיכולוגית והקולקטיב. הוא מדגים כיצד לכל מבנה חברתי תרומה סגולית המכוננת פורטרט ייחודי של העצמי. בשונה מתפיסות עצמיות קלאסיות אשר אופיינו בעמדה לוגוצנטרית המניחה את עליונותו של מבנה מסוים כ'מסמן על' של העצמיות, הספר ממחיש מדוע פעולת כינון העצמי איננה ניתנת לרדוקציה לפרדיגמת יחסים יחידה. הוא מציע לראות בעצמיות כמי שנעה על פי מהותה במחוזות הסיפיות, מתהווה ומתכוננת במעברים שמתרחשים בין ובתוך מבנים חברתיים שונים. את ההשפעה של המבנים החברתיים והמעברים שמתקיימים ביניהם הספר מציג, בין היתר, באמצעות קריאה חדשנית בטקסטים שהיו למצגי יסוד בתרבות העברית ובדרמה הישראלית דוגמת: 'הוא הלך בשדות'; 'בערבות הנגב'; 'הם יגיעו מחר'; 'קרא לי סיומקה'; 'חדווה ואני'; 'ילדי הצל'; 'לילה במאי'; 'טיפולים אחרונים'; 'ליל העשרים', 'חברות הכי טובות' ועוד.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "על סף העצמי"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

פתח דבר   11שער ראשון – מרחב הפעולה המשחקי של מבנים חברתייםפרק א’ – מבנים חברתיים ראשוניים 17בין סובייקט מונאדי לסוכן חברתי 17כינונו של מבנה חברתי כמרחב היות משחקי 24מופעים מבניים ומופעים תוכניים – צורה מול תוכן 29פרק ב’ – טיבו הסגולי של המרחב האינטרסובייקטיבי:עיון בפילוסופיה של מרטין בובר 35מהחברתי לבינאישי – זיקה ויחס כנקודת מוצא להבנת הפנומן האנושי   36מעברים בין מישורי הוויה כאקט של כינון ‘עצמי’ 43תרומתו של בובר לחקר השפעתם של מבנים חברתיים:מתפיסה תיאולוגית להתבוננות סטרוקטורלית   51פרק ג’ – מבנים חברתיים משניים: דיאדה, טריאדה וקבוצה 57אופנויות של יחסים דיאדיים: נרדפות ניגודיות והיכללות 58הדיאדה כמבנה חסר מרכז 74המבניות ההיברידית של הטריאדה:בין שלם קבוצתי לשלוחה דיאדית 77הקבוצה כישות אונטולוגית:אספקטים מכוננים, רגולטיביים ודקדוקיים   83כללים מכוננים ומרחבים קבוצתיים 84התרומה של פרויד וביון לחקר קבוצות 87כללים קבוצתיים רגולטיביים לעומת כללים קבוצתיים דקדוקיים 91נספח: מונולוג, דיאלוג ורב שיח – צביונו הייחודי של הז’אנר הדרמטי 96 שער שני – מעברים בין מבנים חברתיים וייצוגי עצמיבדרמה הישראליתפרק ד’ – מחזאות דור תש”ח והעצמי הקולקטיבי 111עיון במחזות ‘הוא הלך בשדות’, ‘בערבות הנגב’, ‘הם יגיעו מחר’ 112דור הצברים והדקדוק הפנימי של צורת החיים הקולקטיבית 117פוטנציאל המעברים בין מרחבי הוויה: אני אתה אנחנו 123כאשר מבנה חברתי מתפקד כ’דומיננטה’ – סיפורו של דור המייסדים 129פרק ה’ – זהותו של העצמי הלימינאלי: הדרמה הישראלית לאחר קום המדינה 137כשתמונת העולם היציבה נסדקת ומתערערת:עיון במחזות ‘קרא לי סיומקה’ ו’חדוה ואני’   139הנסיגה אל המונאדה כאמצעי לשמור על תחושת ‘עצמי’ לכידה   145במחוזות הלימינאליות: עיון במחזות ‘מחזה רגיל’ ו’ילדי הצל’ 151לימינאליות כשלב מעבר וכמצב היות 156השפעת מצבי היות לימינאליים על כינון ה’עצמי’: עיון במחזה ‘ילדי הצל’ 162מעברים בין מונאדה לדיאדה כפעולה של כינון ‘עצמי’ 169מונאדיות, סובייקטיביות ואינדיבידואליות:עיון במחזות ‘לילה במאי’ ו’טיפולים אחרונים’   176מונאדיות כסימפטום של צורת החיים המודרנית 179פרק ו’ – זיקות בין מבנים חברתיים: דרמה ישראלית בת זמננו 187תרומתה של הקבוצה לכינון ה’עצמי’:עיון במחזות ‘ליל העשרים’, ‘משפחה חמה’ ו’משאלה אחת ימינה’ 189מעברים בין מבנים ואי היכולת של מבנה חברתי לתפקד כיחידה אוטרקית   196קבוצות ראשוניות וזיקת ‘אני אנחנו’ 206צנטריפטליות קבוצתית אל מול צנטריפוגליות דיאדית 210שאלת התרומה הסגולית של הטריאדה לכינון וביטוי ה’עצמי’:עיון במחזה ‘חברות הכי טובות’ 213אופנויות של יחסי אובייקט טרינגולריים 215סיכום ואחרית דבר 224מקורות 230מפתח שמות ומושגים 259 

דילוג לתוכן