זביגנייב הרברט – שירים [מהדורה שנייה ומורחבת]

’הנה‘ זביגנייב הרברט הפולני במיטבו – בתרגום עברי של דוד וינפלד במיטבו. לא כל משורר זוכה למתרגם כמוהו, ואני מדבר מתוך ניסיון אישי.
’הנה‘ אחד מגדולי שירת העולם בימינו. מי שכבר זכה לקבל מאיתנו, קוראיו, את פרס נובל, גם אם טרם הוכתר על־ידי ועדת הביקורת הספרותית־פוליטית בשטוקהולם.
’הנה‘ המשורר השם קץ, בתורו, למהפכנות. שהרי כל משורר במעלתו גם מהפך בה בשירה, בתרבות, וגם קובע בהן עובדות שרירות וקיימות ששום מהפכה לא תוכל להן.
’הנה‘ מי שלמד משפטים, כלכלה ופילוסופיה. איש העולם. גלה לברלין ב־ 1968 . עם תחילת מאבקה של תנועת "סולידאריות" חזר לפולין. בשנות הדיקטטורה הצבאית הודפסו והופצו שיריו במחתרת.
’הנה‘ משם, מפולין, הוא ממריא למסעותיו – פעמים ליוון העתיקה, או לזו בת ימינו, פעמים לספולטו שבאיטליה, לפרארה לעת שקיעה, לצרפת, פעמים לאיים ההיברידיים ופעמים לכוכבים. משוררי פולין תמיד אהבו את צרפת, איטליה ויוון – ואת הכוכבים.
’הנה‘ משורר שחי בתוך ההיסטוריה, כל ההיסטוריה כולה. "ברגע הפחות מתאים". אבל האם יש רגע מתאים לחיות בתוך ההיסטוריה? בעיקר זו "שלחמה נגד האלימות."
’הנה‘ משורר מפוכח, רזיגנאטיבי, אינטלקטואל בכל רמ"ח אבריו. 
מומחה ללשון ההמעטה, בעל אירוניה אבל גם פאתוס יבש, חסכוני. מר קוגיטו פקוח־עין במסעות על־פני האימפריות של השירה, ההגות, העולם.
’הנה‘ "עולם בדוי / חם כמו לחם / זהוב כמו תפוח עץ". הנה הוא מספר לנו, לעת זִיקנה, "מעשיות שלא היו ולא נבראו / נוגע בפנים / באצבעות עיוורות של בכי".
האם ניתן לבקש יותר מזה. רגישות שהיא מעבר לכל חכמת ערומים. 
נתן זך הנה, קונטרס לשירה, 1996