סיא-סאר: סיפורה של שירין-גול

שפת מקור: גרמנית

תרגום : רז קטלן

עמודים: 272

עריכה: מרב מילר

תאריך יציאה לאור: 2006

דאנאקוד: 2491665

מבצע קיץ 70% הנחה

מחיר קטלוגי:

79

 ₪

מחיר באתר:

79.00 23.70

2 במלאי

גב הספר

סִיָּא-סַאר ("שחורת ראש") הוא הכינוי בפי הטליבאן לאישה צעירה, שבצאתה מהבית חייבת לעטות בּוּרקָה שתכסה אותה מכף רגל ועד ראש, פן תסחרר את ראשי הגברים.

שירין-גוֹל, ילדה נבונה ועצמאית, גדלה אל תוך מלחמת אפגניסטן, אל מציאות של הפצצות סובייטיות, של אבות לוחמי מוג'אהידין ושל אחים שאהידים, של אחיות המפתות חיילים רוסים אל מותם, של טליבּאן המשתלטים אט אט ובאלימות על מוסרות השלטון ומשליטים דיכוי בכול, על גברים, על ילדים, ובעיקר על נשים. המלחמה מאלצת אותה ואת משפחתה לנדוד מהרי ילדותה אל קאבּוּל הבירה – שם היא רואה לראשונה בחייה "נשים עירומות" שפניהן אינן רעולות ושחצאיותיהן מכסות טפח ומגלות טפחיים – והלאה בין פקיסטן, אפגניסטן ואיראן, בין הֶראט, קנדהאר ואיספהאן, בין הרים, כפרים, ערים ומחנות פליטים.

מעין גירסה מודרנית ונשית ל'קאנדיד', שירין-גול, סִיָּא-סַאר כמובן, חווה על בשרה את כל מגוון התלאות והרעות שיש למלחמות ולמשטרים רודניים להציע, על אחת כמה וכמה באפגניסטן, ובכלל זה מעשי אונס, רעב מתמיד, התעמרות ושרירות-לב, עוני מנַוול, זנות וקיבוץ נדבות. אולם רוחה המחושלת, תושייתה והמזל המשחק לה שוב ושוב, מסייעים לה ולמשפחתה לשרוד, ועדיין למצוא טעם בחיים. אפילו בארץ שביחס אליה איראן השכנה היא ארץ החופש והמתירנות; אפילו בארץ אשר מוקשים קטלניים לילדים אורבים להם בדמות צעצוע; אפילו בארץ שאלוהים פוקד רק כדי להזיל דמעה.

מתוך הספר

מה שמך?
שירין-גול.
זה הילד שלך?
בַּלֶה. כן.
וזה?
בַּלֶה.
וההוא שם?
בַּלֶה.
שני אלה שם, את רוצה לומר לי שהם אחים?
כן. הבנים שלי, נַוִיד ונַבִּי. בעצמי ילדתי אותם.
ספקנותו של הפקיד מאלכּ בעינה עומדת, אך בכל זאת הוא מטביע את חותמתו על הנייר הדק והממורטט, ספוג בזיעת ידה של שירין-גול, הצובתת אותו שעות ארוכות.
לכי לשם מאחור, מאלכּ מצווה בנימה של חשיבות עצמית. תראי לחברים שלי שם את האישור, תגידי להם שמר מאלכּ שלח אותך, ככה לא יעשו לך בעיות ותקבלי את השקי-חיטה שלך. אחד לבעלך, אחד בשבילך ואחד לכל אחד מהילדים שלך. הבנת אותי? לכל אחד שק אחד.
פניה של האישה רעולים כליל, הרשת הדקה מול עיניה צפופה מכדי ללכוד ולו צל צלו של מבט. אך למרות היעדר פניה ניתן לחוש היטב את זעמה, את בושתה, את חרפתה. אף שאינני יודעת אם עיניה קלטו אותי, אני מחייכת אליה, מגלה לה את אהדתי. שתדע כי לא לצדו של מאלכּ אני, כי אם לצדה.
ראית את זה? מאלכּ שואל, כמו היינו חברים ותיקים, שארי-בשר או מחותנים. כמו היינו בעלי ברית, אנשי סוד. הוא ואני בצדו האחד של המתרס, והאנשים שמסביבנו בצד האחר. אני פוסעת צעד אחד אחורה, חומקת ממבטו.
היטב ברי למאלכּ, כי רק הודות למזלו הטוב אין הוא ניצב בצדו האחר של הגורל, שם, היכן שהיה עליו לייחל שיקבל חיטה. שם, היכן שאתה תלוי בחותמת, באישור, בחסדיו של אחד מבני עמך. הפעם הזאת. הפעם הזאת האיר לו המזל פנים. הפעם הזאת יש לו עבודה ועל כן הוא נמנה עם קומץ אנשים ששפר עליהם חלקם.
מאז הקים האו"ם את מחנה המעבר הזה לפליטים האפגנים השבים מאיראן, הוא משׂתכר בכל חודש שכר השקול לכשישים דולר, וכך מסתייע בידו לכלכל את משפחתו ואת משפחת אָחיו. בייחוד כששק תועה זה או אחר, שאמור היה להקל את שִׁיבת הפליטים לארצם, לפחות אחת לשבוע אינו מגיע ליעדו, ומאלכּ מוכרו תמורת טבין ותקילין.

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

ספרות מופת מתורגמת
פרס נובל לספרות

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "סיא-סאר: סיפורה של שירין-גול"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.