האימה בספרות האנונימיים ועוד סיפורים

The Dread in the Literature of the Anonymous

עמודים: 190

עריכה: אלי שקדי

תאריך יציאה לאור: מרץ 2023

דאנאקוד: 24951088

מסת״ב: 978-965-7815-17-5

40% הנחה

מחיר קטלוגי:

88.00

 ₪

מחיר באתר:

88.00 52.80

גב הספר

שלוש נובלות מגוללות בפנינו את האופן שבו חלומותיהן ומסעות חייהן של שלוש דמויות שונו על ידי תמורות העתים.

יהושע, עולה מאלג'יריה למדינת ישראל הנובטת, מבקש להשלים את האופוס מגנום של סבו כשהוא מנסה לפענח את המניעים של מחברי ‒ "האימה בספרות האנונימיים", רק כדי לגלות את הכזב שבהגשמת חלומות מוּרָשִׁים.  חייו וכישלונו משתקפים בחייה של רוזלי, צליינית שאמונתה מתנפצת כסיפורם של מהגרים, ההשתזרות שלהם מביאה לגילוי חדש של מטרה וציפייה.

יצחק אמברוסיו הוא שען מחונן שנכלא במחנה עבודה כדי לממש את חלומות השווא של היינריך הימלר בבניית השעון האסטרונומי שינציח את הופעתן של אלף שנות הרייך השלישי. כמו עם הדמויות משתי הכרוניקות האחרות, אנו מגלים שגם דמויות הכרוניקה הזאת משוטטות ללא תכלית במארג ההסטוריה.

נוכל להמחיש בצורה הטובה ביותר את הנרטיבים הנבדלים הללו תוך ציטוט הערתו של גיאורג ביכנר לארוסתו (1833), "...איני יכול לכתוב אפילו מלה יחידה אחת...חשתי כאילו נרמסתי תחת רגלי הפטליזם הנורא של ההסטוריה. אני רואה בטבע האדם בינוניות בזויה, וביחסים בין בני אדם כוח שלא ניתן להתנגד לו. האישיות האינדיבידואלית אינה אלא קצף על פני הגלים ‒ תאונה... מופע בובות בלבד..."

 

מתוך הספר

הקדמה לרומן מריונטות*

* Corpus Mysticum

 

"...אבל איני יכול לכתוב אף מילה אחת... הרגשתי כאילו נרמסתי ברגלי הפטליזם הנורא של ההיסטוריה, הריני רואה בטבע האנושי בינוניות נתעבת וביחסי האנשים כוח שאין לעמוד בפניו, האישיות היחידה אינה אלא קצף על פני הגל – מקרה בלבד... משחק בובות בלבד..."

ביכנר אל ארוסתו, 1833

 

חסד מצועף מצוי בין חדרי החיים, אירועים נושאי משמעות פונים כמו חלומות מים שקופים אל אופק פנימי, הזוי – רב־משמעי, נושא חידות.

הלילה הזה, מסיט את זווית הראייה, כמו צפה על עשבי מים עמוסי עלוות ירוקת, כפותים בשלווה שרק צמח יודע.

אין לי הקדמה לַסיפור. אני פשוט נושא את עיניי אל מבוכי געגועיי עמוסי החלום כמו בושם שאת ריחו קשה לי לוודא, קצוות של מגע המתפתל אל עומק לא מדיד, נושא את עיניי אל מצוֹפי הזיכרון כאילו יש בהם מוצא, סיפור אהבתי, סיפור לא כל כך פשוט, אלא מה, ניתן לתיאור ואפילו לפירוט מסוים שמביא אותנו לשנה קשה כל כך, והרי זה מוזר, זאת השנה שבּה, אני חושב, חוויתי את חשיבותה של האהבה ללא פשרות של מוצא, וגוף מלא להט, אפילו הדירה את שנתי, הרי יכולתי להם לייסורי האהבה, באומץ פנימי, ואפילו בעזות מצח מסוימת.

יהיו אשר יהיו התמונות ברגעים אלה, חייב אני לפנות אל חודש יוני 1976 בעיר פריס, שם מצאתי את החלון הפונה אל חיַי היום, שנים אחדות לאחר האירועים שאותם תיעדתי בהיותי עובד כפקיד קבלה בבית מלון קטן וזנוח ברובע התשיעי – מונמרטר. הערבים משמימים, הטיח מתקלף, תמונות נוף זולות שפניהן אל הדלת, דוהות.

גברת ממן, בעלת המלון, הגיעה לשער הכניסה. מייד הכנתי את ה"פרוטוקול", שאינו אלא חשבונאות (זה אולי המקום והרגע היחידים שבהם אריתמטיקה פשוטה הופכת בעיניו של יצִיר לאירוע דתי, חמש מאות ושישים... חמש מאות שבעים וארבע...). ערפל סמיך נכנס עם פתיחת הדלת לתוך חדר הכניסה. משסיימתי את העברת המשמרת לידיה הגרומות ואצבעותיה הקצרות והמשומנות, הסתכלתי בשׂערה הצבוע בצבע לא מזוהה ודהוי. עיניה אמונות היו על ספירת השטרות, בחטף יכולתי לזהות את הרגשת הסיפוק על פניה, בחוּמרה היא הודתה לי ובירכה אותי לשלום...

ספרים מומלצים בקטגוריה זו

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת

היו הראשונים לכתוב ביקורת על הספר "האימה בספרות האנונימיים ועוד סיפורים"

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The reCAPTCHA verification period has expired. Please reload the page.

האימה בספרוּת האנונימיים                                                  9

 

הקדמה לרומן מריונטות*                                                  43

 

הערות לאופיו של האינטלקטואל האורתודוקסי               83