כרמל 11

יצחק (ציקי) דינשטייןלבד ב־Starbucks*שתים־עשרה באוגוסט אלפיים וארבע, עשר בבוקר, ואני יושב כדרכי ב־“Starbucks” על ברודוויי ורחוב 110, ליד החלון, עם אספרסו כפול וחלב חם. בשולחן לידי משוחח זוג סיני בשפתו השִׁמְשִׁית. שניהם צעירים ויפים. אני מוציא בזהירות את המצלמה מהתיק, ומתחיל בהכנות לפעולה. ממה נובעת המשיכה שלי לצילום? אולי מאותו חלום ילדות להיות רואה ואינו נראה. צילום נסתר מאפשר לי להתקרב להגשמת המשאלה.יושב בשקט ליד שולחן, משתדל לא לבלוט ולא למשוך תשומת־לב. בולש מסביב אחרי אובייקטים מתאימים. מזיז את השולחן לאט, זז עם הכיסא, שוב השולחן ושוב הכיסא, עד שנוצר קשר עין, או יותר נכון קשר עדשה בין המצלמה לבין הדמות, וזווית הצילום מתחדדת. מניח את המצלמה על הברך ומעביר את המתג למצב on. האדרנלין מתחיל לזרום. מה יהיה אם מישהו ישים לב שאני מצלם ללא בקשת רשות? איך אגיב אם יתבעו אותי על פגיעה בצנעת הפרט? מה יהיה אם ... לפתע נשמע קול בס תקיף מאחורי “What the fuck you think you are doing”. אני מסתובב, ולבי מחסיר פעימה. מעלי עומד גבר ענק עם סינר ירוק של “Starbucks”. אוזנייה קטנה מציצה מאוזנו והוא בוחן אותי בחשדנות. אני מגמגם "זה שששום דדדבר, סתם הו־הובי", אבל הוא פולט למיקרופון שבקצה שרוולו: "יש כאן מקרה של קוד חמש מאות ושבעה־עשר, אני חוזר, קוד חמש מאות ושבעה־עשר". תוך שנייה מיללות סירנות מכוניות המשטרה מעבר לפינה, וזחלם נעצר בחריקה בחוץ.נתחים מאובקים שהוזעקו מאזור 2H במערב עיראק קופצים ממנו במהירות. הנחת הראשון שמגיע לחלון שובר אותו בקת הרובה. בשחפצים, כובעי פלדה ומשקפי שמש פורצים החיילים דרך שברי הזכוכית, מטיחים אותי לרצפה וכובלים באזיקים את ידי מאחורי גבי.למזלי הגדול, הזוג הסיני בשולחן ממול לא שם לב לכל ההמולה המתרחשת במוחי והם ממשיכים בשיחתם האינטימית. אני מסתכל על דמויותיהם במסך הקטן של המצלמה כמו צייד שמסתתר מאחורי השיחים ועוקב אחרי צֵידו: מקרב את העדשה, מרחיק, בוחר מהירות צמצם, מסדר את הזווית, בודק שיש מספיק אור, מוודא שכוס הקפה נמצאת במקום טוב במסגרת ומחכה לשנייה המתאימה. הנה - הצעירה מעבירה את אצבעותיה בשערה השחור והוא מסתכל עליה בהערצה מתחת לשולי כובעו. אני עוצר נשימתי וסוחט את כפתור המצלמה פעם אחר פעם. סדרה של תמונות זורמת לתוך הזיכרון הדיגיטלי. זהו. לוקח כמה נשימות, מעביר את המצלמה למצב של צפייה, ובודק את השלל.יום חמישי, עשר ורבע בבוקר.