הדפסהמייל

מהדרה להכלה

מחיר: ₪89.10
שאל שאלה על אודות הספר

גב הספר

הספר עוסק בהיבטים שונים של השינוי שהתרחש בשירותי הטיפול והשיקום של אנשים עם מוגבלויות מאז הקמת מדינת ישראל. הוא מדגיש את השינוי שחל בשני העשורים האחרונים בפעילות להכלת אנשים עם מוגבלויות בקהילה ומתאר את תוצאות השינויים הללו לא רק ברמת המדיניות המוצהרת, אלא בוחן את מימוש השירותים המוצעים. השילוב בקהילה נבחן בתחומי הדיור בקהילה, האבחון המקצועי, התעסוקה, פעילויות הפנאי וההשכלה הגבוהה. כמו כן נבחנות בספר שיטות טיפול חדשות ועדכניות.

פרקי הספר דנים באוכלוסיות מגוונות: אנשים עם מוגבלות שכליתֿהתפתחותית, תלמידי החינוך המיוחד המשולבים בחינוך הכללי, נפגעי נפש ומתמודדים המשולבים בקהילה, אנשים עם מוגבלויות על הרצף האוטיסטי ואנשים עם מוגבלויות פיזית. פרקי הספר עוסקים גם במעורבות חברתית ופוליטית של אנשים עם מוגבלות, בדימוי שלהם בתקשורת, בהתמודדות בני המשפחה שבה חי אדם עם מוגבלות, במיניות וזוגיות של אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ופיזיות ובהשפעת ערכי המשפחה בסקטור הערבי על תפיסת העתיד של מתבגרים עם לקויות.

כותבי הפרקים הם דמויות מרכזיות מתחומי הניהול של שירותי רווחה ובריאות, אנשי טיפול ושיקום ואנשי אקדמיה ומחקר.

הספר מיועד לאנשי מקצוע בעבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, חינוך, והמקצועות הפַּרָה-רפואיים המתעניינים במחקר, שיטות התערבות חדשניות ומדיניות בתחום השיקום.

מתוך הספר

מבוא

ספר זה, שערכו ד"ר מאיר חובב, פרופ' אילנה דבדבני וקלרה פלדמן, סוגר מעגל לסדרה של ספרים שפרסמו אנשי אקדמיה ואנשי מעשה על אודות חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל. הספר מצביע על אימוץ נושאים ותכנים העומדים במרכז חייהם של אנשים עם מוגבלויות, לרבות הכלה, שילוב, מעורבות חברתית ואיכות חיים. אלה מעידים על רצון להתנתק מהמודל הרפואי, הבדלני, שהתייחס לאנשים עם מוגבלות על פי קבוצות ליקוי, ולחתור לאימוץ מודל חברתיֿתפקודי ששם דגש בזכויות חברתיות ובערכי שיתוף ושוויון.

אך אין דרך זו קלה כלל ועיקר, שהרי רבים מהאנשים עם מוגבלות עדיין רחוקים מהארץ המובטחת. יעידו על כך השיעור הלאֿמבוטל של אנשים עם מוגבלות החיים במעונות פנימייה, או שיעור המועסקים בתעסוקה מוגנת, המתחנכים במסגרות חינוך מיוחדות ומבלים במועדוני פנאי סגרגטיביים. לדאבון הלב, שורשי ההדרה הם אוניברסליים ונטועים עמוק בתפיסות תיאולוגיות, בערכים ובנורמות.[1] כך למשל, עיון בספר ויקרא (פרשת אמור) מצביע על דחיית קבלתם של כוהנים עם מוגבלות:

דַּבֵּר אֶלֿאַהֲרֹן לֵאמֹר: אִישׁ מִזַּרְעֲ לְדֹרֹתָם אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּםֿלֹא יִקְרַב לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהָיו. כִּי כָלֿאִישׁ אֲשֶׁרֿבּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב: אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ. אוֹ אִישׁ אֲשֶׁרֿיִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד. אוֹֿגִבֵּן אוֹֿדַק, אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁ. כָּלֿאִישׁ אֲשֶׁרֿבּוֹ מוּם מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵןֿלֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב אֶתֿאִשֵּׁי יְהוָה: מוּם בּוֹֿאֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב. (ויקרא כא, יז-כא)

גם הברית החדשה אינה מקבלת את המוגבלות כעובדה קיימת, אלא רואה בה עונש על חטא שיש לרפא:

Great crowds came to him, bringing the lame, the blind, the crippled, the mute and many others, and laid them at his feet; and he healed them. The people were amazed when they saw the mute speaking; the crippled made well, the lame walking and the blind seeing. (Matt. 15: 30-31)

הפילוסופים היוונים, כאפלטון ואריסטו, התקשו לקבל מדינה כמות שהיא וחתרו לקיומה של מדינה וסביבה נטולות אנשים עם מוגבלות. מכאן, המרחק לאימוץ תפיסות אאוגניות (Eugenic) בארצות הברית של המאה הֿ19 ותחילת המאה הֿ20 ובגרמניה הנאצית, אינו כה רחוק. מבחינה זו ההדרה אינה התרסה כנגד אנשים עם מוגבלות, אלא אי הכלתם כראויים למלא תפקיד או שליחות, בשל היותם בעלי מום. התמודדות עם הדרתם של אנשים עם מוגבלות בחברה היא בראש וראשונה אישית וערכית, שכן החתירה למושלמות אצל כל אחד מאתנו, משמעה הוא דחיית אלה שאינם עונים להגדרה זו.

יש לברך את הכותבים על רצונם לשנות את המצב הקיים ולפעול למען הכלתם של אנשים עם מוגבלות בחברה. שערי הספר מתעדים שינויים שהתקיימו בישראל בעשור האחרון לצמצום הדרתם של אנשים עם מוגבלות: במדיניות של משרדי הרווחה והבריאות, בתכנון ובבניית שירותים, בהשתתפות חברתית ואזרחית, בדימויים ובהכרה בזכויותיהם של משפחות לילדים עם מוגבלות, של ילדים ושל צעירים עם מוגבלות.

אנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה המעידה על רצון לקדם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בחברה. ראשית, בשנה האחרונה הושלמו תקנות הנגישות של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; והנציבות פועלת באופן נמרץ לאכיפתן ברשויות המקומיות. שנית, ישראל אשררה את אמנת האו"ם לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות (UN Convention on the Rights of People with Disabilities). פרקים נכבדים באמנה מתווים דרכי פעולה לתיקוני חקיקה ולקידום הכלתם של אנשים עם מוגבלות בחברה, בעיקר פרק 8, הקורא להעלאת המודעות לזכויותיהם; פרק 12, הדורש שינוי במעמדם החוקי של אנשים עם מוגבלות ובזכותם לייצוג הולם; ופרק 19, המצביע על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לחיות בקהילה מכילה. שלישית, משרד הרווחה פועל עתה ליישומו של דו"ח ועדת המומחים הבינלאומית, שהתפרסם בֿ2011 והמליץ על פיתוח שירותי קהילה, לרבות הוצאתם של אנשים עם מוגבלות שכלית ממעונות פנימייה לקהילה.

מי ייתן והספר הבא יצביע על הישגים משמעותיים נוספים בהכלתם של אנשים עם מוגבלות בישראל.



[1] Rimmerman, A. (2013). Social Inclusion of People with Disabilities: National and
International Perspectives
. Cambridge University Press.

פרטים נוספים

דאנאקטד: 249-50311

מסת"ב:978-965-540-522-4

תאריך יציאה: יוני 2015

ביקורות של חברי מועדון הקוראים:

eyal40@netvision.net.il  (שלישי, 07 יולי 2015)
דירוג:
הספר נשלח כשי מאייל בן עמי,
ליהודית רוזנטל, מנהלת מרכז אהרון עופרי,
על
השליחות המשותפת עם ולמען אנשים עם מוגבלויות
בישראל וברחבי הגלובוס.


עודכנו לאחרונה: שני, 27 מרץ 2017 00:51

הרשמה לקבלת עדכונים

חיפוש באתר

חיפוש מתקדם